תרבות בפלמ"ח

פעולות התרבות וההסברה בפלמ"ח נועדו להקניית דעת ולחישול רוח הלוחמים.
פעולות התרבות וההסברה בפלמ"ח נועדו להקניית דעת ולחישול רוח הלוחמים. החינוך בפלמ"ח היה אמור לכלול את המסר המורכב של יחידה התנדבותית ושיוויונית, בה כל אחד רשאי לשאול ולערער, אולם מחוייב עם זאת לערכי המחנה הפועלי ביישוב (חלוציות, התיישבות, ציונות סוציאליסטית).
מימיו הראשונים של הפלמ"ח תפסו פעולות ההסברה, החינוך והתרבות, מקום חשוב בעבודתם היום יומית של מטה הפלמ"ח ויחידותיו.
כלי ההסברה העיקרי היה עלון הפלמ"ח.
הפלמ"ח אימץ סמלים וטקסים, שהיו מקובלים בתנועות הנוער החלוציות, כגון: ההתכנסות סביב המדורה עם "פולחן" הפינג'אן והצ'יזבט, המסעות ברחבי הארץ, העדר גינוני דרגות - כל אלה תרמו לגיבוש תחושת הייחוד של חברי הפלמ"ח, לגאוות היחידה ולאחוות הלוחמים. הפלמ"ח לא ניזון רק מן התרבות המקורית שנוצרה והתגבשה בין חייליו, מפקדיו, קציני התרבות שלו או להקת הצ'יזבטרון, אלא גם מפעילות תרבותית חיצונית.
היו קציני תרבות, דוגמת בני מרשק, אשר בזכות קשריהם האישיים ויוזמתם הצליחו להביא אמנים מן השורה הראשונה. מרשק היה בן בית אצל אנשי הבוהמה בתל אביב ואיש לא סירב, כאשר בני ביקש ממנו להופיע בפני חיילי הפלמ"ח. כך הגיעו הבולטים שבשחקני תיאטרון 'הבימה', כמו, מסקין, ברטונוב, רודנסקי וחנה רובינא להופיע בפני הפלמ"חניקים. חנה רובינא הופיעה בחניתה לאור פנסי משאית, קראה שיר והתרגשה "כמו ילדה" מעצם המעמד.