סא"ל בן דרור משה מוריס ז"ל

קורות חיים

משה נולד ב- 21.7.1922 בדרום אפריקה ועלה לארץ עם משפחתו לעיר רחובות, בשנת 1933 בהיותו בן עשר. הוא צאצא למייסדי העיר רחובות. סיים בית ספר יסודי ברחובות וגימנסיה "בלפור" בתל אביב.

עם סיום הלימודים יצא להכשרה של תנועת "המחנות העולים" ביגור ומשם התגייס לפלמ"ח באוגוסט 1941.
היה ממייסדי קיבוץ חמדיה ומשם עבר לקיבוץ חפציבה. שרת בפלוגה ג' מאוגוסט 1941 עד אמצע שנת 1945 בפיקודו של אורי יפה. סיים קורס טירונים באלונים ובבית אורן בפיקודו של יצחק רבין וקורס מודיעין במשמר העמק, במימון המודיעין של הצבא הבריטי, שנמשך ששה חודשים וכלל סיירות, חבלה וצלפות אקדח. חלק מהנושאים הועברו על ידי מדריכים בריטיים, בעלי ניסיון קרבי רב. בהמשך סיים קורס מ"כים סיירים במשמר העמק. היה מ"כ סיירים במחלקת הסיירים של הפלוגה בעין שרה ליד נהריה, בפיקודו של יצחק רבין. המחלקה ערכה סיורים אינטנסיביים בגבול בצפון במסגרת שיתוף הפעולה עם מודיעין הצבא הבריטי. היה מ"כ סיירים במחלקת הסיירים בקיבוץ הזורע בפיקודו של שאול יפה. לאחר סיום קור ס מ"מים בג'וערה, הדריך בקורס מ"כים ארצי של הפלמ"ח ברמת יוחנן. היה מפקד מחלקת סיירים/חבלנים באשדות יעקב.

מרחב הסיורים והמסעות של סיירי הפלוגה היה הגליל העליון כולל הר החרמון, הגליל התחתון, הכרמל ורמת מנשה, צפון ודרום השומרון, מדבר יהודה ומצדה וצפון הנגב, כולל פריצת "מעלה פלמ"ח" (נאקב אל יהוד). היה סגן מפקד הכוח הפלוגתי שנכנס ללבנון כדי להעניש ערבים שהתנכלו לעולים שעלו ברגל דרך גבול הצפון ומפקד החוליה שחיסלה אנס ערבי שפעל בצפון. בשנים 1945-1946 היה בפלוגה ז' בפיקודו של חיים זינגר, גייס והקים בקיבוץ שריד את מחלקת הסיירים של מטה הפלמ"ח, השתתף בפריצה ופיצוץ של משטרת החוף והמכ"ם בגבעת אולגה, שם גם נפצע. השתתף בפריצה למחנה ה-PMF בכפר ויתקין כדי לחבל בכלי הרכב המשוריינים שלהם וכן השתתף בחבלה במסילת הברזל בעמק יזרעאל.

בשנים 1945-1947, היה בפלוגה א' והתמנה למפקד הפלוגה במקום נחמיה שיין, שנהרג בפיצוץ גשר הזיו. הוא נעצר ב"שבת השחורה" ביגור ונכלא במחנה עתלית, הצליח לברוח משם, לחזור לפלוגה ולהשתתף במסע של הפלוגה למכתש הגדול. לאחר עימות עם תוקפים ערבים הצליחה הפלוגה להגיע לראשי הצוקים ולהניס את הערבים.
משנת 1947 ועד לתחילת ההפוגה השנייה היה קצין תכנון במטה הפלמ"ח בתל אביב ועוזרו של יצחק רבין. הוא צורף למנגנון הקבע של ה"הגנה" ויועד על ידי יגאל אלון לנסוע לדרום אפריקה, (כנתין דרום אפריקאי), ולעמוד בראש כוח של יהודים דרום אפריקאים יוצאי הצבא הבריטי. הכוח היה אמור להפליג בספינה דרך מפרץ עקבה ולכבוש את אילת (אום רשרש) מהים. נעשו הכנות רציניות אך היות ויגאל אלון מונה למפקד "מבצע יפתח" המשימה לא מומשה והוא התלווה ליגאל אלון. היה עוזרו ומחליפו של יצחק רבין בפרשת "אלטלנה" ובחיסול המטות והמחנות של האצ"ל בתל אביב. במבצע "דני" היה קצין המבצעים.
מיולי 1948 עד לסיום מלחמת העצמאות, שימש כמפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל. בעקבות רצח הרוזן ברנדוט בידי הלח"י בירושלים, פיקד על צוות קרב מהגדוד שחיסל ופרק את המטה ואת מחנות הלח"י בירושלים. השתתף במבצע "ההר" - כיבוש המשלט המשותף, כיבוש בית ג'מאל, המזלג (בר גיורא) והכפר חוסאן. לאחר מכן עסק עם הגדוד בהכנות לכיבוש בית ג'אלה ובית לחם מדרום ובהמשך כבוש ירושלים מדרום - משימה שבוטלה בהוראת בן גוריון. השתתף במבצע "חורב" - כיבוש עוג'ה אל חפיר, משלטי רפיח וכיבוש אבו עגילה.

עם סיום הקרבות ופרוק הגדוד החמישי השתחרר מצה"ל וחזר לקיבוצו. שירות מילואים: סיים קורס מג"דים, קורס קומנדו, קורס קציני ממשל, היה מג"ד חי"ר במילואים ומפקד נפת ממשל בסוריה במלחמת יום הכיפורים. כן היה קצין פרויקטים בקבע ובמילואים בשייטת 13.
בשנת 1988 קיבל פטור משרות צבאי.

במסגרת פעילותו הברוכה פעל מוריס רבות לטיפוח מורשת הסיירות של הפלמ"ח והכין במו ידיו שני אלבומים לתפארת הנמצאים באוצר תמונות הפלמ"ח; אלבום סיירי פלוגה ג' ואלבום סיורי ומסעות הפלוגה.

משה, היה נשוי לאסתר. אב לשש בנות ובן, פעיל בחברה ובתעשייה. משה ואסתר בן דרור התגוררו בקיבוץ חפציבה.

משה [מוריס] בן דרור נפטר בשיבה טובה, חודש לפני יום הולדתו המאה, בכ"ג סיוון תשפ"ב, 22 ביוני שנת 2022.