מסעות הסיירים

הוויית הסיירים בפלמ"ח הייתה, בעיקרה, המסעות שערכו ברחבי ארץ-ישראל. ראשיתם של אותם מסעות - באימונים שערכו הסיירים כדי לרכוש מיומנויות הכרוכות בתפקידם. המשכם - במסעות של יחידות הפלמ"ח השונות, כשהם משמשים כמלווים וכמדריכים. חלק ניכר מהמסעות של ה"סיירים", גם לצורכי אימוניהם, התנהלו בדרכים קבועות. הרצון להימנע מפגישה לא מתוכננת עם הערבים גרם לכך שלכל מסע קדם תכנון קפדני ביותר. ה"סייר" יצא למסעו כאשר האזור שהיה אמור לטייל ולסייר בו היה ברור ונהיר לו היטב. רק לעתים רחוקות ונדירות יצאו ה"סיירים" למקומות בלתי ידועים, וגם זאת בעיקר עקב צרכים ביטחוניים מובהקים, כמו בדיקת הימצאותו של אויב פוטנציאלי וכד'. לאורך השנים נקבעו מסעות שהיו ייחודיים לסיירים. ייחודם התבטא בקשיים, שהיו גדולים יותר - מבחינת אורך הדרך או בגלל קיומם של תנאים טופוגרפיים בעייתיים, כמו הרים חדים וגבוהים או ואדיות עמוקים ומסוכנים למעבר. סביב המסעות הללו נוצר הווי ייחודי שהיה משותף לסיירי הפלמ"ח.