סגירת פעילות מפקדת לח"י בירושלים

בתאריך 17 בספטמבר 1948 נרצח בירושלים המתווך מטעם האו"ם, הרוזן ברנדוט. הוא נרצח בידי אנשי הלח"י מירושלים. באותה עת היה לח"י ארגון פורש שלא סר למרות המוסדות המוסמכים של מדינת ישראל. ראש הממשלה ושר הביטחון, מר דוד בן-גוריון, הגיב מייד והורה לצה"ל לחסל את ארגון לח"י בירושלים ולחייל את אנשיו לשורות צה"ל. לפיכך הוציא הרמטכ"ל יעקב דורי פקודת מבצע לחטיבת "עציוני" לחסל את מטה לח"י בירושלים ולחסל את בסיסיו בעיר, להחרים את נשקו ולחייל את אנשיו לצה"ל.  לשם ביצוע הפקודה יקבל "עציוני" צוות קרב גדודי מחטיבת הראל-פלמ"ח. הפקודה קבעה מפורשות: "...באם אנשי לח"י יגלו התנגדות לכוחות צה"ל, יש לפתוח באש על מנת להרוג...". הפקודה נמסרה גם למפקד חטיבת "הראל" עם הוראה להעביר מייד את הכוח לפקודת מפקד "עציוני". לפי הוראת המח"ט, התייצב ביום 18 בספטבמר 1948, צוות קרב גדודי של הגדוד החמישי בפיקוד מפקד הגדוד, במפקדת חטיבת "עציוני". הצוות היה בהרכב שתי פלוגות רובאיות, פלוגה מסייעת, מחלקת חבלה וחפ"ק גדודי. במפקדת החטיבה נקבע כי כוחות הפלמ"ח ישתלטו על מטה לח"י ועל בסיסי הלח"י ויפרקו את נשקם, יעצרו את אנשיהם. בגמר הפעולה, יוחלפו אנשי הפלמ"ח באנשי "עציוני", אשר יקבלו לידיהם את העצורים על מנת לחיילם לצה"ל. כן יקבלו אנשי "עציוני" את בסיסי ומשרדי לח"י שיתפסו. אנשי "עציוני" ישמרו על עוצר באיזורים המאוכלסים בזמן פעילות הגדוד החמישי. צויינו שני ריכוזי לח"י: בסיס הכולל את המפקדה בירושלים, הנמצא בטלביה ובסיס נוסף הנמצא במתחם סגור בבתים ערביים נטושים בשכונת שייח באדר.הכוח הגדודי התחלק לשניים: פלוגה פלוס כוח יחידת מקלעים בינוניים וכוח מרגמות לכינון ישיר, יחד עם יחידת חבלנים בצמוד לחפ"ק [חולית פיקוד קידמית] הגדוד, לטובת תפיסת הבסיס בטלביה. פלוגה עם אלמנטים של סיוע וחבלה לבסיס בשייח באדר. מהלך הפעילות בטלביה: בתחילה הוצב הנשק המסייע והמקלעים מול הפתחים של המבנים בבסיס. הועברה הודעה ברמקול לנמצאים בבסיס שהם עצורים, שאנחנו עומדים להיכנס לבסיס. שיש בידינו כוח גדול, ואם תהיה התנגדות כלשהי, אנו נפתח באש כבדה. מידי לאחר מכן, ללא כל התנגדות נכנס הכוח והשתלט על הבסיס. אנשי לח"י רוכזו ונמסרו לידי המשטרה הבצאית. בסריקת המבנים נמצא נשק רב שהועבר לאנשי חטיבת "עציוני". עם פינוי הבסיס, אנשי הגדוד הוחלפו באנשי "עציוני".הפעולה בשייח באדר: הכוח נערך מול שער הכניסה ומסביב למתחם. אנשי לח"י נדרשו להיכנע ולפתוח את השער. הם הוזהרו שאם לא יפתחו את השער, אנו נפוצץ אותו וניכנס לבסיס עם כוח אש. הם פתחו את השער. אולם לא הסכימו להיכנע לכוחותינו. מפקד הפלוגה ביקש לדבר עם מפקד בסיס לח"י. הלז לא הסכים לצאת לפגישה מחוץ למתחם ולכן החליט המ"פ להיכנס בגפו לתוך המתחם ונפגש עם המפקד. מפקד הפלוגה הבהיר לו כי יש לאנשי הפלמ"ח פקודות ברורות לעצור את כל אנשי הבסיס, ואם הם לא ייכנעו, ההשתלטות של כוחותינו תיעשה בכוח רב. מפקד הלח"י במקום שוכנע ואנשי הבסיס הניחו את נשקם ונכנעו לכוחותינו. הם נמסרו לאנשי המשטרה הבצאית. בבסיס נמצא נשק רב אשר נמסר לאנשי חטיבת "עציוני". מפקד הפלוגה היה איש הגדוד החמישי יוסי ארז [ליברמן].

דבריו של משה [מוריס ] בן-דרור, מפקד הגדוד החמישי, אשר מסר את המידע על הפעולה: "...פרט לאיזכור הנ"ל ביומן הפעילות של הגדוד (דף 24), אין ציון או פירוט מבצע זה. למרות שמבצע זה נערך בזמן ההפוגה, שעה שגדודי חי"ש של מחוז ירושלים לא היו מרותקות - הוחלט להטיל משימה זו על יחידות פלמ"ח, שהמטה הכללי ומחוז ירושלים יכלו לסמוך עליהם בבצוע מבצע מתסכל זה. לפיכך כוח המשימה מזוין מהגדוד החמישי שכלל שתי פלוגות רובאיות, חלק מפלוגה מסייעת ומפקדת הגדוד, הועברו תחת פיקוד מחוז ירושלים (ומפקדו משה דיין) לבצוע החיסול והפירוק. כל הפעילויות בתחום זה בוצעו על ידי הגדוד בלבד בשלמות ללא יריה אחת.  אני [מוריס] הייתי עם הכוח שחיסל ופירק את מפקדת לח"י בירושלים. יוסי ארז פיקד על הפלוגה שהשתלטה על מחנה הלח"י...".

המקור נמסר לארכיון הפלמ"ח על ידי מוריס בן-דרור, מפקד הגדוד החמישי של חטיבת הראל. המסמכים נמצאים בארכיון הפלמ"ח: חטיבה 2, מיכל  3, תיק 7.1.