אל"מ צידון צ'אטו יואש מתי ז"ל

קורות חיים

יואש צידון נולד ב-28 בנובמבר שנת 1926 בעיר פוקשאן ברומניה. שם משפחתו היה צ'אטו ורבים קוראים לו כך.
עלה ארצה בעליית הנוער בשנת 1941 וסיים לימודים בבית הספר הימי ליד הטכניון בחיפה.
התגייס בשנת 1943 ל"הגנה" (חי"ש) כאלחוטן ברשת "אבינעם" בגליל. בשנים 1944-45 עבר קורסים למפקדי כיתות, למפקדי מחלקות, לחבלה ונשק כבד, לקשר מתקדם ועוד. בשנת 1945סיים לימודי קשר בבית הספר הימי אשר ליד הטכניון והתגייס לפלוגה הימית [הפלי"ם] של הפלמ"ח ושירת בגדוד הרביעי. הוא נשלח לאירופה להקים את רשת "הגדעונים" - אנשי האלחוט שליוו את אניות המעפילים בדרכן לארץ. 

עד סוף שנת 1947 עסק בהעפלה ובין כינוייו נקרא "מתי", קיצור השם מתיאס בירגר שבו יצא לשליחויות שונות. פעל באירופה ובמצרים, הקים תחנות קשר עם המוסד לעלייה ב' .כאלחוטן ליווה בשנת 1946 את האניות "תל-חי" ו"כנסת ישראל", עם קרוב ל-4,000 עולים מיוגוסלביה וגורש עם מעפילי "כנסת ישראל" לקפריסין. במחנות הקים תחנת אלחוט ובינואר 1947 היה למפקד מחנות המעצר של המעפילים. הפעיל קשר עם הארץ, הבריח עצורים, השתתף בנסיונות חבלה באנייה בריטית והיה ממקימי ומפקדי "שורות המגינים" בין פברואר ליוני 1947, לאימון מעפילים לקראת שילובם בכוח המגן בארץ.

בשובו ארצה בדצמבר 1947 פיקד על שיירות לירושלים. במלחמת העצמאות פיקד על תחנת הקשר הירושלמית "אבינועם" והיה קצין קישור חטיבת הראל, קצין קשר, מודיעין ותצפיות. כן שירת ביחידת חיל אוויר בירושלים. בחודש יוני 1948 יצא לקורס טיס ופעל בצוות אוויר במבצעי "יואב" ו"עובדה".

פעילות בצה"ל: בסוף המלחמה נשאר בשירות קבע בצה"ל והיה טייס קרב, מפקד טייסת קרב, טייס ניסוי, ראש פרויקטים ("הוק", "ווטור") וראש אמצעי לחימה ותכנון בחיל אוויר. השתתף בכל מלחמות ישראל והגיע לדרגת אלוף משנה ופרש מצה"ל בשנת 1984.

פעילות אזרחית: תעשיין שזכה בתואר "יצואן מצטיין" ויזם תעשייתי. בין תפקידיו הציבוריים - חבר במועצה המייעצת של רפא"ל (עד 1995), במרכז "אריאל" לחקר מדיניות ואסטרטגיה, במרכז הירושלמי לענייני חברה ומדינה, בחבר הנאמנים של אוניברסיטת בן-גוריון ושל מוזיאון המדע בחיפה, בהנהלת מחנה המעפילים עתלית, בחברה לטייסי ניסוי בקליפורניה, בוועדת נשיא המדינה לבחינת מבנה הממשל בארץ ועוד.

את קורותיו העלה בספרו "ביום, בליל, בערפל". שאר ספריו, בעברית ובאנגלית, עוסקים בהדרכה לטייסים בנווטות אלקטרונית, בהגנה נגד טילים בליסטיים, באסטרטגיה מדינית ועוד. כן חיבר ניירות עמדה, לדוגמה על ישראל בפרשת דרכים (נושא שבו הוזמן להעיד לפני ועדה משותפת של הסנט ובית הנבחרים בוושינגטון), ישראל והפלסטינאים, ישראל וסוריה ועוד. הוא פרסם מאות מאמרים בעברית ובאנגלית, בנושאים חוקתיים, נורמטיביים וביטחוניים-אסטרטגיים. היה חבר בכנסת ה- 12 מטעם מפלגת "צומת" והשתתף בשיחות השלום במדריד. נבחר גם לכנסת ה-13 וויתר על מקומו.

יואש צידון התגורר בצהלה, תל אביב עד לפטירתו ביום ה-8 ביולי שנת 2015.