אוניית המעפילים "תל חי"

אוניית המעפילים "תל-חי" (על-שם היישוב היהודי בגליל העליון, שעל פרשת הגנתו בשנת 1920 התחנכו דורות של חברי 'הגנה' ופלמ"ח) הוכנה לקראת הפלגתה לארץ בנמל מרסיי בצרפת, בידי חנן גייסמר וג'ו בהרליה. רב החובל של האונייה היה אחמד איגמה (תורכי). מפקד האונייה היה איש הפלי"ם ישראל רותם. ה'גדעוני' היה איש הפלי"ם יואש (צ'אטו) צידון. מלווה נוסף היה חייל הבריגדה ואיש המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח, חיים מילר.
"תל-חי" שימשה קודם לכן כאונייה תורכית שעסקה בהובלת תבואה ובקר בים התיכון. האונייה שיצאה למשימה מנמל סמוך למרסיי ב- 17 במרס 1946, הייתה הראשונה שיצאה מנמל צרפתי בשירות מפעל ההעפלה. הפליגו בה 736 מעפילים.
"תל-חי" התגלתה על-ידי הבריטים ב- 26 במרס ומשחתת ליוותה אותה לנמל חיפה. המעפילים הורדו ונלקחו למעצר במחנה עתלית. המלווים התערבו תחילה בין המעפילים, נכנסו לאוטובוס שהסיע אותם, חמקו ממנו למשרדי 'סולל בונה' בנמל חיפה, הצטיידו בתעודות זיהוי מזוייפות והסתלקו בחסותן מהמקום.