פעולות שלא אושר לפלמ"ח לבצען בעת 'תנועת המרי העברי

הפעולות שתוכננו במהלך חודשי פעילותה של 'תנועת המרי העברי' (אוקטובר 1945 - יולי 1946), ולא אושר לפלמ"ח לבצען.
הפעולות שתוכננו במהלך חודשי פעילותה של 'תנועת המרי העברי' (אוקטובר 1945 - יולי 1946), ולא אושר לפלמ"ח לבצען:
1. דרישת מטה הפלמ"ח לתקוף את כוחות הביטחון הבריטיים בשובם ממשימת חיפוש ביישובים - במיוחד באם ייפגעו יהודים בשעת החיפושים. התביעה הועלתה לנוכח היעדר התגובה על נפילת שמונה קורבנות במהלך חיפושים שערכו הבריטים ביישובי השרון ועמק חפר, למחרת פשיטת הפלמ"ח על תחנות משטרת החופים בסידנא-עלי ובגבעת אולגה ב- 25 בנובמבר 1945. הפיקוד הבכיר של ה'הגנה' אישר את הדרישה, אך הדרג המדיני דחה אותה. הנימוק: היא חורגת מקו המאבק שנקבע ומכוונת לפגיעה ישירה באנשי ביטחון בריטיים.
2. הצעת יצחק שדה, מפקד 'תנועת המרי', לכבוש, כאמצעי לחץ על שלטונות המנדט, את בתי הזיקוק ליד נמל חיפה ולאיים לפוצצם אם לא יושגו דרישות הדרג המדיני. להכנת המבצע ערך הגדוד הראשון סיורים מקדימים סמוך ליעד, אך ככל הנראה הפעולה לא בשלה לשלב הביצוע.
3. במסגרת 'ליל הגשרים' שנערך ב- 16 - 17 ביוני 1946 אמורה הייתה 'החוליה' (יחידת החבלה הימית של הפל"ים), בפיקודו של יוחאי בן-נון, לפוצץ את מנהרת הרכבת בגבול לבנון, מצפון לראש הנקרה. סמוך למועד המבצע ביטל הדרג המדיני את המשימה. נימוקי הביטול היו: א. המנהרה נמצאת מחוץ לתחום הטריטוריאלי של ארץ-ישראל; ב. ההרס עלול להיות קשה ביותר לתיקון (לא הייתה כוונה לגרום במסגרת מבצע 'ליל הגשרים' נזק בלתי הפיך לנתיבי תחבורה).
4. בעקבות "מבצע אגאתה" ("השבת השחורה") שערכו הבריטים ב- 29 ביוני 1946, תוכננה סידרת פעולות תגובה של 'תנועת המרי העברי'. הפלמ"ח היה אמור לפשוט על מחסני הצבא הבריטי בבת-גלים, ליד חיפה, שם אוחסנו, בין היתר, כלי הנשק שהחרימו הבריטים ממחסן הנשק שנחשף ביגור במהלך "השבת-השחורה". הפעולה אושרה לביצוע מטעם ''ועדת X'', לאחר שהוועדה פסלה רעיון אחר שהציע סנה, לפיו יחבל הפלמ"ח בקו צינור הנפט אשר הוביל נפט מהמפרץ הפרסי לבתי הזיקוק בחיפה. אולם בהתערבותו של חיים וייצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, הורתה ''ועדת X'', לבטל את הפעולה בבת-גלים והישעתה את הפעולות הצבאיות של ה'הגנה' נגד הבריטים.