Zemer Lasfina
השיר "זמר לספינה", שכתב חיים חפר והלחין דוד זהבי, נודע גם בשם "שקיעה נוגה", בזכות מילות הפתיחה שלו. השיר פורסם בספר השירים הראשון של חפר, תחמושת קלה (1949) ובו פזמונים שכתב בימי הפלמ"ח. בספר זה שם השיר הוא "זמר לימאי", לאור היותו שיר אהבה בין ימאי שנמצא על ספינה בלב יד לבין אישה שנשארה מאחור, אך לא הייתה זו בהכרח בת זוג או אהובה.
ישנן גרסאות שונות למועד כתיבתו של השיר. לפי אחת מהן, חפר כתב את השיר בשנת 1946 ופורסם בספר ב-1949. עם זאת, השיר פורסם כבר ב-15 אוגוסט 1947 בעיתון במעלה, ביטאון הנוער העובד והלומד תחת הכותרת "זמר לספינה", ושולב בין כתבות שעסקו בספינה אקסודוס. לאור זאת, סביר שהשיר נכתב לאור דרכן של ספינות ובהן פליטים יהודים שביקשו להגיע לארץ-ישראל, ואולי אף קשור במישרין לפרשת אקסודוס.
זהבי, איש קיבוץ נען, שלא היה בפלמ"ח אך היה קרוב לחבריו, לא הכיר באופן אישי את חפר אך הלחין רבים משיריו, ביניהם שיר זה. זהבי קיבל את השיר בתיווכו של משה מוסנזון, עורך ב"מעלה". לפי סברה אחת, זהבי קיבל את השיר ממוסנזון בשנת 1946 והלחין אותו לבקשתו של מוסנזון. לפי סברה אחרת, חפר כתב את השיר מאוחר יותר, לאור פרשת אקסודוס ולפי בקשתו של מוסנזון, במטרה לפרסמו בטור "הבה נשירה" בביטאון.
לפי החוקר מוטי זעירא, בספרו כמו קול של הלב, ברישומיו של זהבי הלחן מתועד ליום 26 ביולי 1947, פחות משבוע לאחר שהספינה אקסודוס נתפסה בידי הבריטים. עזריאל ענב בסרט גשר בים, שדרן רשת הרדיו "גדעון" שהיה אז על הספינה, סיפר כי שידורי הספינה כללו גם קריאות לעזרה וגם שירי פלמ"ח. לפי עדותו, השידור נקלט גם בארץ-ישראל ועורר שותפות גורל והפיח תקווה. כך, השיר התייחס ללוחמי פלי"ם שבמסגרת תפקידם ליוו את הספינות וסייעו בהעלאת מעפילים רבים.
לפי חוקר הזמר העברי עופר גביש, יש הרואים בשיר שיר אהבה למדינה שבדרך, בעיקר לאור שורות כגון "ואת ניצבת מנגד בשולי השחקים בלילות" או "רב חובל שב אליך בספינת רדופת בכי ושכול", המיוחסים לכמיהה של שורדי השואה ששהו בצפיפות נוראה על הספינות בדרכן לארץ. השורה "ועת האי הבודד יכלאני כסופי עוד יפליגו עם ליל" מסמל את קפריסין ומחנות המעצר הבריטיים אליהם גורשו, כפי שקרה למשל לנוסעים בספינות הנרייטה סולד ויגור.
השיר קיבל מקום מרכזי בתרבות הישראלית וזכה לביצועים של זמרים וזמרות רבים, ביניהן שושנה דמארי וטובה פירון, ובהמשך גידי גוב, אריק סיני והגבעטרון.
כתבו: זהר אוריון, ליפז בכר ושי הדרי, סטודנטיות בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)
לקריאה נוספת
• גביש, עופר, זמר לספינה שקיעה נוגה.
• זעירא, מוטי, הנני כאן: חיים חפר, סיפור חיים, בן-שמן: כתר, 2021.
• זעירא, מוטי, כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2013.
• חפר, חיים, חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2004.
• חפר, חיים, תחמושת קלה: פזמורים, מרחביה: ספריית פועלים, 1949.
ישנן גרסאות שונות למועד כתיבתו של השיר. לפי אחת מהן, חפר כתב את השיר בשנת 1946 ופורסם בספר ב-1949. עם זאת, השיר פורסם כבר ב-15 אוגוסט 1947 בעיתון במעלה, ביטאון הנוער העובד והלומד תחת הכותרת "זמר לספינה", ושולב בין כתבות שעסקו בספינה אקסודוס. לאור זאת, סביר שהשיר נכתב לאור דרכן של ספינות ובהן פליטים יהודים שביקשו להגיע לארץ-ישראל, ואולי אף קשור במישרין לפרשת אקסודוס.
זהבי, איש קיבוץ נען, שלא היה בפלמ"ח אך היה קרוב לחבריו, לא הכיר באופן אישי את חפר אך הלחין רבים משיריו, ביניהם שיר זה. זהבי קיבל את השיר בתיווכו של משה מוסנזון, עורך ב"מעלה". לפי סברה אחת, זהבי קיבל את השיר ממוסנזון בשנת 1946 והלחין אותו לבקשתו של מוסנזון. לפי סברה אחרת, חפר כתב את השיר מאוחר יותר, לאור פרשת אקסודוס ולפי בקשתו של מוסנזון, במטרה לפרסמו בטור "הבה נשירה" בביטאון.
לפי החוקר מוטי זעירא, בספרו כמו קול של הלב, ברישומיו של זהבי הלחן מתועד ליום 26 ביולי 1947, פחות משבוע לאחר שהספינה אקסודוס נתפסה בידי הבריטים. עזריאל ענב בסרט גשר בים, שדרן רשת הרדיו "גדעון" שהיה אז על הספינה, סיפר כי שידורי הספינה כללו גם קריאות לעזרה וגם שירי פלמ"ח. לפי עדותו, השידור נקלט גם בארץ-ישראל ועורר שותפות גורל והפיח תקווה. כך, השיר התייחס ללוחמי פלי"ם שבמסגרת תפקידם ליוו את הספינות וסייעו בהעלאת מעפילים רבים.
לפי חוקר הזמר העברי עופר גביש, יש הרואים בשיר שיר אהבה למדינה שבדרך, בעיקר לאור שורות כגון "ואת ניצבת מנגד בשולי השחקים בלילות" או "רב חובל שב אליך בספינת רדופת בכי ושכול", המיוחסים לכמיהה של שורדי השואה ששהו בצפיפות נוראה על הספינות בדרכן לארץ. השורה "ועת האי הבודד יכלאני כסופי עוד יפליגו עם ליל" מסמל את קפריסין ומחנות המעצר הבריטיים אליהם גורשו, כפי שקרה למשל לנוסעים בספינות הנרייטה סולד ויגור.
השיר קיבל מקום מרכזי בתרבות הישראלית וזכה לביצועים של זמרים וזמרות רבים, ביניהן שושנה דמארי וטובה פירון, ובהמשך גידי גוב, אריק סיני והגבעטרון.
כתבו: זהר אוריון, ליפז בכר ושי הדרי, סטודנטיות בחוג להיסטוריה, מכללת סמינר הקיבוצים (יוני 2023)
לקריאה נוספת
• גביש, עופר, זמר לספינה שקיעה נוגה.
• זעירא, מוטי, הנני כאן: חיים חפר, סיפור חיים, בן-שמן: כתר, 2021.
• זעירא, מוטי, כמו קול של הלב: סיפור חייו ויצירתו של דוד זהבי, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2013.
• חפר, חיים, חיים חפר מספר ומזמר: השירים הנבחרים ומה שמאחוריהם, אור יהודה: זמורה-ביתן, 2004.
• חפר, חיים, תחמושת קלה: פזמורים, מרחביה: ספריית פועלים, 1949.