ההתקפה הראשונה על תחנת הרדאר

הפשיטה הראשונה על מתקן הרדאר בוצעה ב- 20 בינואר 1946, במקביל לפשיטה השנייה על תחנת משטרת החופים בגבעת אולגה.
הפשיטה הראשונה על מתקן הרדאר בוצעה ב- 20 בינואר 1946, במקביל לפשיטה השנייה על תחנת משטרת החופים בגבעת אולגה. שתי התקיפות בוצעו כתגובה ללכידתה בלב ים של הגדולה באוניות המעפילים עד אז - "אנצו סירני", כשעל סיפונה 908 מעפילים. מטרת הפעולות הייתה: פגיעה ביעדים שהכבידו על ההעפלה לארץ, במסגרת תפיסת 'המאבק הצמוד'.
הפעולה נגד תחנת הרדאר בוצעה על-ידי חולייה בת שבעה לוחמים (ביניהם בחורה אחת) מהגדוד הראשון של הפלמ"ח, בפיקודו של רפאל גינצבורג ("תרנגול"). הכוח חדר בשקט למיתקן והניח את חומר הנפץ בתוך שני שקי מספוא. החולייה נסוגה לחיפה, וחבריה הסתתרו בבתי תושבים שהוכנו מראש ושם המתינו לפיצוץ המיטען כעבור כחצי שעה. לבריטים השוהים במחנה נמסרה הודעה טלפונית להסתלק מהמקום, כדי להימנע מגרימת קורבנות מיותרים. קצין בריטי ניגש למטען, ניטרל את מנגנון ההפעלה של חומר הנפץ וסיכל את החבלה.