הכשרות מגויסות

תנועות הנוער החלוציות שבוגריהן נשלחו להכשרות מגוייסות: הנוער העובד, המחנות העולים, התנועה המאוחדת, השומר הצעיר, התנועה המאוחדת, המכבי הצעיר ותנועת הצופים.
רעיון גיוס גרעיני בוגרי תנועות-הנוער החלוציות לפלמ"ח עלה כבר בקיץ 1942 ומוּסַד עם ניסוח 'הסכם ההכשרות' ואישורו בקיץ 1944, בעקבות ההסכם גוייסו כל גרעיני הבוגרים של תנועות-הנוער החלוציות לפלמ"ח, בין השנים 1948-1944.
תנועות הנוער החלוציות שבוגריהן הנשלחו להכשרות מגוייסות: הנוער העובד, המחנות העולים, התנועה המאוחדת, השומר הצעיר, התנועה המאוחדת, המכבי הצעיר ותנועת הצופים. גם לאחר שמלחמת העולם הסתיימה, ובני הנוער לא נדרשו עוד להתגייס בצו המוסדות, הבטיח גיוס ההכשרות של תנועות-הנוער ושל חברות הנוער (עליית-הנוער) לפלמ"ח עתודה ייחודית קבועה וגדולה (יחסית), התופסת מקום דומיננטי (מספרי ואיכותי) ומטביעה עליו את חותמה. בעקבותיו התחזק גם הקשר בין הפלמ"ח לתנועות ההתיישבות. לאחר שמסגרת ההכשרה המגוייסת אומצה בכל תנועות-הנוער החלוציות, היה הפלמ"ח למאגר של העתודה ההתיישבותית, ובפרק זמן מסוים היה הוא עצמו לגורם מיישב, בעת שהקים את היאחזויות הפלמ"ח.
גרעיני תנועות-הנוער החלוציות וחברות הנוער שסיימו את שירותם במסגרת הפלמ"ח הקימו בין השנים 1944-1949 , 36 יישובים חדשים והשלימו 32 יישובים קיימים.
במסגרת הפלמ"ח היו 59 הכשרות של הנוער העובד, עם כ-2862 חניכים. 19 הכשרות של השומר הצעיר עם 666 חניכים. 8 הכשרות של המחנות העולים עם 420 חניכים. 8 הכשרות של התנועה המאוחדת עם 391 חניכים. 6 הכשרות של תנועת הצופים עם 522 חניכים. 5 הכשרות של תנועת המכבי הצעיר עם 137 חניכים ותשע הכשרות נוספות ממקורות שונים עם 230 חניכים. בסך-הכול היו בפלמ"ח כ-5228 חניכי תנועות נוער.