פעילות הסברה וחינוך

ראשית הפעילות ההסברתית במתן מידע שוטף על הנעשה במאבק נגד הבריטים והערבים, על הנעשה בהגנה, בפלמ"ח, ביישוב בארץ ובעולם. מסירת המידע באה לענות על קשיי הפעולה במחתרת ובעיות התקשורת של הזמן (צנזורה בריטית, למשל), ותכליתו: ליידע את החברים מן השורה ב"מה קורה". תפקיד נוסף של ההסברה התמקד בעיקר בבעיות העלולות לפגוע ברמת ההתגייסות לפלמ"ח או ברמת התיפקוד בו. ההסברה נדרשה במיוחד בסוגיות שעוררו מחלוקת בציבור ובפלמ"ח כגון:
א) יעד ההתנדבות: לפלמ"ח, או לצבא הבריטי הלוחם בנאצים?
ב) שיטת העבודה והאימונים (מדוע על אנשי הפלמ"ח לעבוד במשקים, האם היישוב אינו מסוגל לשאת בהוצאות כוח המגן שלו?).
ג) סוגיית השעיית המאבק (מדוע לא פועלים כנגד הנאצים, הערבים, הבריטים).
ד) סוגיית היחס לאירגוני האצ"ל והלח"י (מדוע יש לפעול נגדם? למה למסור לוחמים ציוניים לידי הבריטים?).
מערכת ההסברה בפלמ"ח הוקמה כדי להתמודד בראש ובראשונה עם בעיות המוטיבציה, ואט אט עברה לטפל גם בנושאים אחרים: בארגון התנדבותי ובעל אתוס שוויוני כמו הפלמ"ח היה זה חשוב להסביר את המצב לאנשים מן השורה ולשתפם בהחלטות, ולא רק להנחית פקודות. הפלמ"ח התאפיין בכך שכל אדם, ולו גם טוראי, ראה כזכותו לדעת הכל וכל מפקד ראה חובה לעצמו לספר כל שניתן.
לא תמיד התקיימה ההפרדה בין התחומים. כך נכרכו יחד הנחלת הדעת והדעה בהרצאות בנושא ידיעת הארץ, שזכו למעמד מיוחד, ושהתרכזו בהיסטוריה ובגיאוגרפיה של הארץ, בתולדות היישוב היהודי בארץ וחשיבותו ובהכרת הערבים והמזרח התיכון בכלל. במחנות רבים הותאמו תכני ימי הלימודים לסביבה ולמציאות. לדוגמא - במחלקות של פלוגה ח' שחנתה באזור ירושלים, היו ימי הלימודים מוקדשים ללימוד ירושלים בתקופות שונות בהיסטוריה, לצבאות היהודים בזמן השלטון הרומאי וכו'.