מחשבה צבאית

בשנת 1941 הוקם הפלמ"ח. אימוניו ופעולותיו בראשית שנות הארבעים הביאו להאצת פיתוחה של התיאוריה הצבאית הארצישראלית המקורית ולשיכלולה. במלחמת העצמאות עמדה תורת הלחימה במבחנה העליון כהלכה.
מעצבי החשיבה הצבאית של הפלמ"ח הניחו כי התורה הצבאית הינה חלק בלתי נפרד מהשקפת עולמם ומניסיונם של הציבור והיחידים המרכיבים את היחידה הצבאית. ערכי היסוד שהדריכו אותם: ראיית האדם כמרכז הכוח של המערכת הצבאית, חינוכו למחשבה עצמית וטיפוח מעורבותו האישית בהבנת עקרונות הלחימה ומטרותיה. ערכים אלה ניכרו בגיבוש תפיסתו הצבאית של הפלמ"ח, שעיקריה - חינוך מתמיד לפריצת מוסכמות ולגמישות מחשבתית, יוזמה בקביעת יעדי הפעולות, עיתויין ועוצמתן, גישה התקפית עקיפה ושילוב לוחמה זעירה ולוחמה סדירה בפעולות יום ולילה.
לרעיונותיו ולאישיותו של יצחק שדה, המפקד הראשון של פלמ"ח, הייתה השפעה מכרעת על פיתוח החשיבה הצבאית של החטיבה.
התיאוריה הצבאית שנוצרה בפלמ"ח הושפעה מתחושת העליונות והמקצועיות בתחום הביטחון שהקרינו אנשי החטיבה ומפקדיה; ובה בשעה היא נטעה בהם הרגשת ייחודיות וביטחון ביכולתם למלא כל צַו שיטילו עליהם ראשי היישוב. גישת הפלמ"ח צמחה ב'הגנה' תוך לימוד מהתורה הצבאית הבריטית וגם בעימות מתוך ניגוד לגישת הצבא הסדיר, בה דגלו שליחי האירגון ששירתו ביחידות הצבא הבריטי וב'בריגדה העברית' במלחמת העולם השנייה.