עולם הספרות והאומנות
תרומת הפלמ"ח ליצירה העברית התבטאה בהופעת שכבת סופרים ומשוררים שצמחו מתוכו ומסביבו, ושנתנו ביטוי לדור חדש בספרות העברית, "דור הפלמ"ח", ולתקופה הסוערת של המאבק לעצמאות.
תרומת הפלמ"ח ליצירה העברית התבטאה בהופעת שכבת סופרים ומשוררים שצמחו מתוכו ומסביבו, ושנתנו ביטוי לדור חדש בספרות העברית, "דור הפלמ"ח", ולתקופה הסוערת של המאבק לעצמאות. משוררי התקופה ואלה שצמחו משורות הפלמ"ח הביעו בעשרות רבות של שירים את רחשי לב העם וחוויות הלוחמים בתקופה ההיסטורית של הקמת המדינה.
הפלמ"ח היה מקור ההפריה ההדדית שבין יוצר לקהלו והיה הקרקע, שממנה צמחו הן הדחפים ליצירה והן שלדי העלילה. חוויות שבע שנות השירות בפלמ"ח ובסיומן מלחמת העצמאות, שנתמשכה כשנה וחצי, נתנו ליוצרים-בכוח עולם חוויות מיוחד במינו ויחיד בדורות. ומדובר ביותר מעשרים וחמישה מחברים ידועים ובעלי הישגים ספרותיים והשפעה מן המעלה הראשונה.
עוד לפני שנת תש"ח התפרסמו בארץ ספריהם ושיריהם של אנשי הפלמ"ח: משה שמיר, יגאל מוסינזון, זרובבל גלעד, חיים גורי, חיים חפר, נתן שחם, מתי מגד ודן בן-אמוץ.
היטיב אז להביע זאת המשורר נתן אלתרמן:
"מה נשיר עליהם ? מה נשיר ?
הם עושים זאת יפה מאתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו ….
זהו טיב הפלמ"ח. הוא אינו משאיר
כל מלאכה ל'שלא משלנו' …"
משלהי מלחמת העצמאות החלו לראות אור ספרים של יוצאי פלמ"ח: יהודה עמיחי, ע' הלל, ט. כרמי, עמליה כהנא-כרמון, אמנון שמוש, בן-ציון תומר, אוריאל אופק, יוש הלוי, יורם קניוק, אריה סיון, אריה אהרוני, ישראל ויסלר ("פוצו"), שלמה טנאי, משה בן-שאול, דידי מנוסי, אריה זקס, ומאוחר יותר נתיבה בן-יהודה. במשך שנים היוותה קבוצה זו של דור הפלמ"ח את רוב מניינם של הסופרים הישראלים.
עשרות רבות של חברים כתבו, וכותבים עד היום, מאמרים וספרי תעוד היסטוריים על קורותיהם בפלמ"ח, על היחידות השונות, על קרבות ולחימה בתקופת הפלמ"ח ובמלחמות המאוחרות יותר. כ-1000 ספרים העוסקים בפלמ"ח כבר התפרסמו, עד שנת 2003.
הכינוי "דור הפלמ"ח", שהפך לשם קיבוצי של יוצאי הפלמ"ח ככלל, היה מלכתחילה מכוון לזרם הצעיר החדש בספרות העברית, של שנות ה-40' וה-50' ההרואיות של המאה העשרים, שנוצרה בידי בני הארץ וחניכיה. את הכינוי עצמו נתנו לו הדורות הבאים שכללו בו גם אנשי פלמ"ח שהתגלו כסופרים גם לאחר מכן.
הייתה זו תקופה היסטורית. ומה שייחד את ספרות דור הפלמ"ח היה המעורבות הרעיונית והפיסית של קבוצה אנושית שחיה בארץ והשתתפה במאורעות הגדולים, וידעה לבטא אותן ואת עצמם בצורה גלויה, פשוטה, עממית והומנית שהיא ממאפייני הפלמ"ח. ההשפעה על כלל הספרות העברית היתה רבה, הן על הנושאים, הן על הרוח והן על הסגנון.
חמישה מהיוצרים הללו זכו בפרס ישראל: לספרות – יהודה עמיחי, משה שמיר, חיים גורי, עמליה כהנא-כרמון; בפרס לזמר העברי – חיים חפר.
תשעה זכו בפרס היוקרתי לספרות עברית – פרס ביאליק: משה שמיר, חיים גורי, יהודה עמיחי, זרובבל גלעד, נתן שחם, ט' כרמי, עמליה כהנא-כרמון, אריה סיוון, יורם קניוק.
בפרס יצחק שדה לספרות צבאית זכו המחברים: מאיר פעיל, חיים גורי, אורי ברנר, אברהם אדן ("ברן"), הדסה אביגדורי-אבידב, עוזי נרקיס, אורי בן-ארי, נתיבה בן-יהודה.
כמה ספרים בנושאי הפלמ"ח זכו להמחזה והוצגו בתיאטרונים הגדולים וגם כסרטים עלילתיים. הופקו עד כה כמאה סרטים דוקומנטריים על יחידות הפלמ"ח ועל מבצעים רבים שנעשו על ידיהן בתקופות שונות, ועל הלוחמים עצמם. סרטים אלה עדיין מוצגים בטלביזיה ובארועים תרבותיים ולאומיים. תערוכות של ציורים ופסלים של אמנים יוצאי הפלמ"ח מוצגות ברחבי הארץ. מאגר של עשרות אלפי צילומים היסטוריים בכ-100 אלבומים מוצגים בבית הפלמ"ח ובאינטרנט.
הפלמ"ח היה מקור ההפריה ההדדית שבין יוצר לקהלו והיה הקרקע, שממנה צמחו הן הדחפים ליצירה והן שלדי העלילה. חוויות שבע שנות השירות בפלמ"ח ובסיומן מלחמת העצמאות, שנתמשכה כשנה וחצי, נתנו ליוצרים-בכוח עולם חוויות מיוחד במינו ויחיד בדורות. ומדובר ביותר מעשרים וחמישה מחברים ידועים ובעלי הישגים ספרותיים והשפעה מן המעלה הראשונה.
עוד לפני שנת תש"ח התפרסמו בארץ ספריהם ושיריהם של אנשי הפלמ"ח: משה שמיר, יגאל מוסינזון, זרובבל גלעד, חיים גורי, חיים חפר, נתן שחם, מתי מגד ודן בן-אמוץ.
היטיב אז להביע זאת המשורר נתן אלתרמן:
"מה נשיר עליהם ? מה נשיר ?
הם עושים זאת יפה מאתנו
בעצמם הם כותבים להם שיר
ואפילו ספרים כבר נתנו ….
זהו טיב הפלמ"ח. הוא אינו משאיר
כל מלאכה ל'שלא משלנו' …"
משלהי מלחמת העצמאות החלו לראות אור ספרים של יוצאי פלמ"ח: יהודה עמיחי, ע' הלל, ט. כרמי, עמליה כהנא-כרמון, אמנון שמוש, בן-ציון תומר, אוריאל אופק, יוש הלוי, יורם קניוק, אריה סיון, אריה אהרוני, ישראל ויסלר ("פוצו"), שלמה טנאי, משה בן-שאול, דידי מנוסי, אריה זקס, ומאוחר יותר נתיבה בן-יהודה. במשך שנים היוותה קבוצה זו של דור הפלמ"ח את רוב מניינם של הסופרים הישראלים.
עשרות רבות של חברים כתבו, וכותבים עד היום, מאמרים וספרי תעוד היסטוריים על קורותיהם בפלמ"ח, על היחידות השונות, על קרבות ולחימה בתקופת הפלמ"ח ובמלחמות המאוחרות יותר. כ-1000 ספרים העוסקים בפלמ"ח כבר התפרסמו, עד שנת 2003.
הכינוי "דור הפלמ"ח", שהפך לשם קיבוצי של יוצאי הפלמ"ח ככלל, היה מלכתחילה מכוון לזרם הצעיר החדש בספרות העברית, של שנות ה-40' וה-50' ההרואיות של המאה העשרים, שנוצרה בידי בני הארץ וחניכיה. את הכינוי עצמו נתנו לו הדורות הבאים שכללו בו גם אנשי פלמ"ח שהתגלו כסופרים גם לאחר מכן.
הייתה זו תקופה היסטורית. ומה שייחד את ספרות דור הפלמ"ח היה המעורבות הרעיונית והפיסית של קבוצה אנושית שחיה בארץ והשתתפה במאורעות הגדולים, וידעה לבטא אותן ואת עצמם בצורה גלויה, פשוטה, עממית והומנית שהיא ממאפייני הפלמ"ח. ההשפעה על כלל הספרות העברית היתה רבה, הן על הנושאים, הן על הרוח והן על הסגנון.
חמישה מהיוצרים הללו זכו בפרס ישראל: לספרות – יהודה עמיחי, משה שמיר, חיים גורי, עמליה כהנא-כרמון; בפרס לזמר העברי – חיים חפר.
תשעה זכו בפרס היוקרתי לספרות עברית – פרס ביאליק: משה שמיר, חיים גורי, יהודה עמיחי, זרובבל גלעד, נתן שחם, ט' כרמי, עמליה כהנא-כרמון, אריה סיוון, יורם קניוק.
בפרס יצחק שדה לספרות צבאית זכו המחברים: מאיר פעיל, חיים גורי, אורי ברנר, אברהם אדן ("ברן"), הדסה אביגדורי-אבידב, עוזי נרקיס, אורי בן-ארי, נתיבה בן-יהודה.
כמה ספרים בנושאי הפלמ"ח זכו להמחזה והוצגו בתיאטרונים הגדולים וגם כסרטים עלילתיים. הופקו עד כה כמאה סרטים דוקומנטריים על יחידות הפלמ"ח ועל מבצעים רבים שנעשו על ידיהן בתקופות שונות, ועל הלוחמים עצמם. סרטים אלה עדיין מוצגים בטלביזיה ובארועים תרבותיים ולאומיים. תערוכות של ציורים ופסלים של אמנים יוצאי הפלמ"ח מוצגות ברחבי הארץ. מאגר של עשרות אלפי צילומים היסטוריים בכ-100 אלבומים מוצגים בבית הפלמ"ח ובאינטרנט.