הפולקלור והבידור הקל
הווי מיוחד צמח באוהלי הפלמ"ח על רקע החיים המשותפים במחנות שהשתלבו בחיי החברה והתרבות של הקיבוצים ושל הכשרות תנועות הנוער החלוציות. על מנת לספק את צורכי הבידור של הצעירים, שחיו באותם הימים בתנאי מחתרת, לא ניתן היה לייבא מופעים מבחוץ, ולכן הכל נוצר מבפנים: מוסיקה, שירים ופזמונים, מקהלות, מערכונים תיאטרליים וריקודים.
הווי מיוחד צמח באוהלי הפלמ"ח על רקע החיים המשותפים במחנות שהשתלבו בחיי החברה והתרבות של הקיבוצים ושל הכשרות תנועות הנוער החלוציות. על מנת לספק את צורכי הבידור של הצעירים, שחיו באותם הימים בתנאי מחתרת, לא ניתן היה לייבא מופעים מבחוץ, ולכן הכל נוצר מבפנים: מוסיקה, שירים ופזמונים, מקהלות, מערכונים תיאטרליים וריקודים. עשרות רבות של שירי ופזמוני הפלמ"ח ששובצו בהם גם מילים וביטויים בעגה פלמחית מיוחדת, ושבחלקם הולבשו על מנגינות רוסיות - התפשטו במהירות בין הפלוגות, ואף דלפו החוצה ודבקו בדור הצעיר בכל רחבי הארץ, בתנועות הנוער ובבתי הספר.
אחת התופעות הבולטות בתחום הבידור הייתה להקת "הצ'יזבטרון" שהוקמה על ידי מטה הפלמ"ח בראשית מלחמת העצמאות. הייתה זו בכורת להקות הבידור הצבאיות שסבבה בין יחידות הפלמ"ח והמשלטים בכל זירות הלחימה ועודדה את הלוחמים העייפים בין קרב לקרב. הצ'יזבטרון – כלהקה וכיחידים – הרימה תרומה יחידה במינה לעיצוב סגנון חדש של מופעי רוויו מתוצרת הארץ, ולאורה קמו ונתגבשו הלהקות וצוותי ההווי והבידור בצה"ל ואף מחוצה לו במשך עשרות שנים. והיא אף זכתה להיקרא "אם הלהקות הצבאיות" לדורותיהן.
כמה וכמה משירי הצ'יזבטרון הפכו לנכסי קבע באוצר "שירי ארץ-ישראל היפה" ובהם: דודו, הרעות, היו זמנים, בת-שבע, לך למדבר, היי דרומה, הן אפשר, הצ'יזבאת ורבים אחרים, שעודם מהדהדים בעשור השישי לאחר היוולדם. כך גם מערכונים נפלאים שלא נס ליחם עד היום הזה. על רמתו הייחודית של הצ'יזבטרון יעיד גם המקבץ המרשים של האמנים – במאים, מחזאים, מלחינים, שחקנים וזמרים, מחברי הלהקה – שהופיעו במשך שנים רבות על מיטב הבמות בארץ ומחוצה לה.
עד היום מהווים שירי הפלמ"ח חלק מרכזי של הטקסים הלאומיים.
בעקבות הציזבטרון ושאר הלהקות שנוצרו אחריו, הוקם בצה"ל "ענף הווי ובידור" בחיל החינוך, בראשות סא"ל (מיל) שאול ביבר, מותיקי הפלמ"ח. להקות הנח"ל ו"התרנגולים" היו יורשיהן ברורים של הצ'יזבטרון, ולכך תרמה במיוחד נעמי פולני.
אחת התופעות הבולטות בתחום הבידור הייתה להקת "הצ'יזבטרון" שהוקמה על ידי מטה הפלמ"ח בראשית מלחמת העצמאות. הייתה זו בכורת להקות הבידור הצבאיות שסבבה בין יחידות הפלמ"ח והמשלטים בכל זירות הלחימה ועודדה את הלוחמים העייפים בין קרב לקרב. הצ'יזבטרון – כלהקה וכיחידים – הרימה תרומה יחידה במינה לעיצוב סגנון חדש של מופעי רוויו מתוצרת הארץ, ולאורה קמו ונתגבשו הלהקות וצוותי ההווי והבידור בצה"ל ואף מחוצה לו במשך עשרות שנים. והיא אף זכתה להיקרא "אם הלהקות הצבאיות" לדורותיהן.
כמה וכמה משירי הצ'יזבטרון הפכו לנכסי קבע באוצר "שירי ארץ-ישראל היפה" ובהם: דודו, הרעות, היו זמנים, בת-שבע, לך למדבר, היי דרומה, הן אפשר, הצ'יזבאת ורבים אחרים, שעודם מהדהדים בעשור השישי לאחר היוולדם. כך גם מערכונים נפלאים שלא נס ליחם עד היום הזה. על רמתו הייחודית של הצ'יזבטרון יעיד גם המקבץ המרשים של האמנים – במאים, מחזאים, מלחינים, שחקנים וזמרים, מחברי הלהקה – שהופיעו במשך שנים רבות על מיטב הבמות בארץ ומחוצה לה.
עד היום מהווים שירי הפלמ"ח חלק מרכזי של הטקסים הלאומיים.
בעקבות הציזבטרון ושאר הלהקות שנוצרו אחריו, הוקם בצה"ל "ענף הווי ובידור" בחיל החינוך, בראשות סא"ל (מיל) שאול ביבר, מותיקי הפלמ"ח. להקות הנח"ל ו"התרנגולים" היו יורשיהן ברורים של הצ'יזבטרון, ולכך תרמה במיוחד נעמי פולני.