השתתפות הפלמ"ח בפעילות נגד הפורשים ממרות ההנהגה
מספר פעמים היו אנשי פלמ"ח שותפים לפעולות שמטרתן הייתה הפסקת פעילותם של אירגוני האצ"ל והלח"י.
מספר פעמים היו אנשי פלמ"ח שותפים לפעולות שמטרתן הייתה הפסקת פעילותם של אירגוני האצ"ל והלח"י. החלטה על הפעלת כוחות למטרה זו התקבלה בכל המקרים בדרג המדיני, היינו - בהנהגה הרשמית הנבחרת של היישוב היהודי המאורגן בארץ ('כנסת ישראל'). ההנהגה הגיעה להחלטה על פעולות אלה עקב העובדה שהאצ"ל והלח"י, שפרשו ממרותה, פעלו ללא אישורה ובניגוד למדיניותה. מפאת העובדה שהפעולות נגד אירגוני "הפורשים" (כפי שכונו אז) חזרו על עצמן שוב ושוב, הן כונו על דרך ההומור "סזונים" (מקור המילה הוא צרפתי ופירושו - עונה. בהשאלה הוא משמש להגדרת פעולות המוגבלות בזמן כגון: "עונת צייד").
ה"סזונים" זכו למספרים - הראשון והשני - לפי סדר התרחשותם, ולתארים - קטן, גדול - לפי היקפם. אף באחד מהם לא נגרמו אבידות בנפש, אולם היו פגיעות גופניות. מידת השיתוף עם הבריטים במאבק נגד 'הפורשים' אף היא השתנתה ממקרה אחד למשנהו.
להלן סדר ה"סזונים":
- 'הסזון הקטן' הראשון (סתיו 1941 עד ראשית 1942) - חוליות פלמ"ח הפעילו לחץ על אנשי "קבוצת שטרן" (שאחר-כך נקראו לוחמי חירות ישראל - לח"י), כדי להפסיק את פעולותיהם נגד הבריטים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
- 'הסזון הגדול' (נובמבר 1944 עד אפריל 1945) - לאחר הכרזת "המרד" של מפקד אצ"ל ורצח הלורד מוין בידי אנשי לח"י, הופעלו אנשי פלמ"ח בהנחיית אנשי שירות הידיעות של ה'הגנה' (ש"י) לשיתוק פעולות האצ"ל. חלק מן העצורים הוסגרו בידי הש"י לבריטים, נאסרו והוגלו.
- 'הסזון הקטן' השני (אביב 1947 עד החלטת החלוקה באו"ם ב- 29 בנובמבר 1947) - נועד להבטיח שקט בעת פעולתה של ועדת החקירה של האו"ם (אונסקו"פ) בשאלת עתידה המדיני של ארץ-ישראל. אנשי פלמ"ח וחי"ש הופעלו בהנחיית הש"י למניעת פעולות אלימות של אצ"ל.
אירועי ה"סזון" היו ביטויי שיא של מאבק פנימי ביישוב היהודי ובתנועה הציונית, ונחרתו בזיכרון הקיבוצי ככאלה, בגלל העובדה שהופעל כוח יהודי מאורגן כנגד כוח יהודי מאורגן אחר.
ה"סזונים" זכו למספרים - הראשון והשני - לפי סדר התרחשותם, ולתארים - קטן, גדול - לפי היקפם. אף באחד מהם לא נגרמו אבידות בנפש, אולם היו פגיעות גופניות. מידת השיתוף עם הבריטים במאבק נגד 'הפורשים' אף היא השתנתה ממקרה אחד למשנהו.
להלן סדר ה"סזונים":
- 'הסזון הקטן' הראשון (סתיו 1941 עד ראשית 1942) - חוליות פלמ"ח הפעילו לחץ על אנשי "קבוצת שטרן" (שאחר-כך נקראו לוחמי חירות ישראל - לח"י), כדי להפסיק את פעולותיהם נגד הבריטים בעיצומה של מלחמת העולם השנייה.
- 'הסזון הגדול' (נובמבר 1944 עד אפריל 1945) - לאחר הכרזת "המרד" של מפקד אצ"ל ורצח הלורד מוין בידי אנשי לח"י, הופעלו אנשי פלמ"ח בהנחיית אנשי שירות הידיעות של ה'הגנה' (ש"י) לשיתוק פעולות האצ"ל. חלק מן העצורים הוסגרו בידי הש"י לבריטים, נאסרו והוגלו.
- 'הסזון הקטן' השני (אביב 1947 עד החלטת החלוקה באו"ם ב- 29 בנובמבר 1947) - נועד להבטיח שקט בעת פעולתה של ועדת החקירה של האו"ם (אונסקו"פ) בשאלת עתידה המדיני של ארץ-ישראל. אנשי פלמ"ח וחי"ש הופעלו בהנחיית הש"י למניעת פעולות אלימות של אצ"ל.
אירועי ה"סזון" היו ביטויי שיא של מאבק פנימי ביישוב היהודי ובתנועה הציונית, ונחרתו בזיכרון הקיבוצי ככאלה, בגלל העובדה שהופעל כוח יהודי מאורגן כנגד כוח יהודי מאורגן אחר.