הסזון הקטן הראשון
המושג "סזון" (עונת הציד בצרפתית) אומץ על-ידי אנשי הפלמ"ח שפעלו להשתקת פעילות האצ"ל בחדשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, בין נובמבר 1944 לאפריל 1945, כביטוי ביקורתי לכך שהמנהיגות המדינית הציונית הנבחרת אינה מניחה להשלים את שיתוקו המלא של האצ"ל.
המושג "סזון" (עונת הציד בצרפתית) אומץ על-ידי אנשי הפלמ"ח שפעלו להשתקת פעילות האצ"ל בחדשים האחרונים של מלחמת העולם השנייה, בין נובמבר 1944 לאפריל 1945, כביטוי ביקורתי לכך שהמנהיגות המדינית הציונית הנבחרת אינה מניחה להשלים את שיתוקו המלא של האצ"ל.
הכינוי שימש בדיעבד גם ל"עונה" הראשונה של פעילות נגד אירגון-כוח שפעל כנגד מדיניות ההנהגה הציונית הרשמית.
שורש הבעייה היה נעוץ בהחלטת ההנהגה הציונית שלא להפעיל נשק נגד הבריטים, כל עוד מתחוללת מלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. זאת משום שבריטניה לחמה מלחמה לחיים-ולמוות נגד הנאצים, שהיו האוייב והצורר האיום ביותר של העם היהודי.
האצ"ל קיבל את ההיגיון המדיני הציוני הזה מפרוץ המלחמה בספטמבר 1939 ועד חורף 1944, עת החל לנקוט בפעולות טרור נגד שלטון המנדט הבריטי, עדיין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. “קבוצת שטרן” , שפרשה מהאצ”ל ב- 1940, המשיכה לראות בבריטניה את האוייב העיקרי לציונות והפעילה נגד הבריטים פעילות טרור מרגע פרישתה.
מובן מאליו שהשלטונות הבריטיים בארץ-ישראל הפעילו את כוחות המודיעין, הצבא, והמשטרה שלהם נגד "קבוצת שטרן", כשהם נעזרים בשרותי המודיעין של ההסתדרות הרביזיוניסטית והאצ”ל.
המוסדות הציוניים הנבחרים הרשמיים לקחו חלק במאבק נגד "קבוצת שטרן", בשני אפיקים:
א. הציעו לאברהם שטרן מקלט במסגרת התנועה הקיבוצית, בתנאי שיפסיק לאלתר את פעילותו הטרוריסטית. שטרן סרב;
ב. במקביל, במהלך סתיו 1941 וראשית 1942, נשלחו חוליות פלמ"ח ללחוץ ולאיים על אנשי "קבוצת שטרן" שיפסיקו את פעילותם האנטי-בריטית ברגע ההיסטורי הלא מוצלח ההוא. לא הופעלה אלימות של ממש ולא הוסגר אף איש, על ידי אנשי הפלמ"ח, מ"קבוצת שטרן" לבריטים. לפעילות זו קראו לאחר מכן "הסזון הקטן הראשון".
הכינוי שימש בדיעבד גם ל"עונה" הראשונה של פעילות נגד אירגון-כוח שפעל כנגד מדיניות ההנהגה הציונית הרשמית.
שורש הבעייה היה נעוץ בהחלטת ההנהגה הציונית שלא להפעיל נשק נגד הבריטים, כל עוד מתחוללת מלחמת העולם השנייה נגד גרמניה הנאצית ואיטליה הפשיסטית. זאת משום שבריטניה לחמה מלחמה לחיים-ולמוות נגד הנאצים, שהיו האוייב והצורר האיום ביותר של העם היהודי.
האצ"ל קיבל את ההיגיון המדיני הציוני הזה מפרוץ המלחמה בספטמבר 1939 ועד חורף 1944, עת החל לנקוט בפעולות טרור נגד שלטון המנדט הבריטי, עדיין בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. “קבוצת שטרן” , שפרשה מהאצ”ל ב- 1940, המשיכה לראות בבריטניה את האוייב העיקרי לציונות והפעילה נגד הבריטים פעילות טרור מרגע פרישתה.
מובן מאליו שהשלטונות הבריטיים בארץ-ישראל הפעילו את כוחות המודיעין, הצבא, והמשטרה שלהם נגד "קבוצת שטרן", כשהם נעזרים בשרותי המודיעין של ההסתדרות הרביזיוניסטית והאצ”ל.
המוסדות הציוניים הנבחרים הרשמיים לקחו חלק במאבק נגד "קבוצת שטרן", בשני אפיקים:
א. הציעו לאברהם שטרן מקלט במסגרת התנועה הקיבוצית, בתנאי שיפסיק לאלתר את פעילותו הטרוריסטית. שטרן סרב;
ב. במקביל, במהלך סתיו 1941 וראשית 1942, נשלחו חוליות פלמ"ח ללחוץ ולאיים על אנשי "קבוצת שטרן" שיפסיקו את פעילותם האנטי-בריטית ברגע ההיסטורי הלא מוצלח ההוא. לא הופעלה אלימות של ממש ולא הוסגר אף איש, על ידי אנשי הפלמ"ח, מ"קבוצת שטרן" לבריטים. לפעילות זו קראו לאחר מכן "הסזון הקטן הראשון".