הנצחת הנופלות
שלוש ושלוש נשים מתו בעת שירותן בפלמ"ח. שלוש נפטרו ממחלה, שלוש נפלו בפעילות מבצעית לפני מלחמת העצמאות ו- 20 נפלו במהלך מלחמת העצמאות, חלקן בפעילות מבצעית, חלקן בפעולות הגנה על משלטים, בבסיסים צבאיים וביישובים מנותקים, וחלקן בתאונות מבצעיות.
שלושים ושלוש נשים מתו בעת שירותן בפלמ"ח. שלוש נפטרו ממחלה, שלוש נפלו בפעילות מבצעית לפני מלחמת העצמאות ו- 20 נפלו במהלך מלחמת העצמאות, חלקן בפעילות מבצעית, חלקן בפעולות הגנה על משלטים, בבסיסים צבאיים וביישובים מנותקים, וחלקן בתאונות מבצעיות.
הפרשה המורכבת של שילוב החברות בפעולות השונות של החטיבה הקרינה גם על אופן ההנצחה של אותן חברות שנהרגו בעת ביצוע משימותיהן.
ברשימות החללים שהופיעו בעלוני הפלמ"ח לא נפקד מקומן ונזכרו גם אלו שנפטרו ממחלה או נהרגו בתאונה בזמן שרותן במסגרת הפלמ"ח. עמודי השער במספר עלונים בלווית מאמרים ודברי הספד הוקדשו לחברות הפלמ"ח שנהרגו בעת פעילות ייחודית, גם מחוץ למסגרת הפלמ"ח (גיליון מספר 33 - חנה סנש; גיליון מספר 35 - חביבה רייק; גיליון מספר 41 - ברכה פולד).
למרות שחלק מן הנופלות זכה לאיזכור אישי מפורט לעיתים יותר מכל לוחם פלמ"ח אחר, נפקד זכרן של הלוחמות ככלל בפקודות היום ובהספדים הכללים. כמו בפקודת ההקמה ובהמנון הפלמ”ח נקטו בפקודות אלו לשון זכר רבים הכוללת נשים וגברים כאחד - "צועדים עמנו דמויות מאות אחינו, הנועזים והצנועים" (פקודת יום, עלון הפלמ"ח מספר 61) - ולא הייתה בזה כל מגמה מכוונת להמעיט בערך תרומתן של החברות לפעילות הפלמ"ח.
אותה מגמה מציינת את הנכתב בהתיחסות הרשמית המאוחרת, מבלי לפרט וליחד פרק נפרד לפועלן של הנשים. בספר הפלמ"ח נכתב - " נזכור את הלוחמים אשר נתנו חייהם למען החיים...".
ב'יזכור' הכללי של חברי הפלמ"ח, שנכתב במתכונת דומה לזו של ה'יזכור' הרשמי של צה"ל, מודגשת תרומתן של החברות לצד תרומתן של החברים - "יזכור הפלמ"ח בגאון ובאבל את בניו ובנותיו...נזכר את חברינו וחברותינו...". ואולם בהמשך חוזר השימוש בלשון זכר רבים על מנת לציין את פעילות הלוחמים והלוחמות - "יזכור הפלמ"ח את השורה הארוכה של הלוחמים אשר שמם..".
קצינת השלישות וקצינת החברות לשעבר, שוש ספקטור, יזמה בשנות השמונים המאוחרות מפעל מיוחד שינציח את זכרן של חברות הפלמ"ח וידגיש את תרומתן של החברות לפעילות הרבה והמגוונת של הפלמ"ח. שמות של 22 מן הנופלות הוענקו לזנים חדשים של פרחי הגרברה שטופחו במשתלה של דר’ שוב בגני-עם. הנצחתן הייחודית של חברות הפלמ"ח בפרחי הגרברה היא עדות וזיכרון לתרומתן הייחודית של הנשים לפעילות במסגרת כוח המגן בכלל וליחידות הפלמ"ח בפרט.
הפרשה המורכבת של שילוב החברות בפעולות השונות של החטיבה הקרינה גם על אופן ההנצחה של אותן חברות שנהרגו בעת ביצוע משימותיהן.
ברשימות החללים שהופיעו בעלוני הפלמ"ח לא נפקד מקומן ונזכרו גם אלו שנפטרו ממחלה או נהרגו בתאונה בזמן שרותן במסגרת הפלמ"ח. עמודי השער במספר עלונים בלווית מאמרים ודברי הספד הוקדשו לחברות הפלמ"ח שנהרגו בעת פעילות ייחודית, גם מחוץ למסגרת הפלמ"ח (גיליון מספר 33 - חנה סנש; גיליון מספר 35 - חביבה רייק; גיליון מספר 41 - ברכה פולד).
למרות שחלק מן הנופלות זכה לאיזכור אישי מפורט לעיתים יותר מכל לוחם פלמ"ח אחר, נפקד זכרן של הלוחמות ככלל בפקודות היום ובהספדים הכללים. כמו בפקודת ההקמה ובהמנון הפלמ”ח נקטו בפקודות אלו לשון זכר רבים הכוללת נשים וגברים כאחד - "צועדים עמנו דמויות מאות אחינו, הנועזים והצנועים" (פקודת יום, עלון הפלמ"ח מספר 61) - ולא הייתה בזה כל מגמה מכוונת להמעיט בערך תרומתן של החברות לפעילות הפלמ"ח.
אותה מגמה מציינת את הנכתב בהתיחסות הרשמית המאוחרת, מבלי לפרט וליחד פרק נפרד לפועלן של הנשים. בספר הפלמ"ח נכתב - " נזכור את הלוחמים אשר נתנו חייהם למען החיים...".
ב'יזכור' הכללי של חברי הפלמ"ח, שנכתב במתכונת דומה לזו של ה'יזכור' הרשמי של צה"ל, מודגשת תרומתן של החברות לצד תרומתן של החברים - "יזכור הפלמ"ח בגאון ובאבל את בניו ובנותיו...נזכר את חברינו וחברותינו...". ואולם בהמשך חוזר השימוש בלשון זכר רבים על מנת לציין את פעילות הלוחמים והלוחמות - "יזכור הפלמ"ח את השורה הארוכה של הלוחמים אשר שמם..".
קצינת השלישות וקצינת החברות לשעבר, שוש ספקטור, יזמה בשנות השמונים המאוחרות מפעל מיוחד שינציח את זכרן של חברות הפלמ"ח וידגיש את תרומתן של החברות לפעילות הרבה והמגוונת של הפלמ"ח. שמות של 22 מן הנופלות הוענקו לזנים חדשים של פרחי הגרברה שטופחו במשתלה של דר’ שוב בגני-עם. הנצחתן הייחודית של חברות הפלמ"ח בפרחי הגרברה היא עדות וזיכרון לתרומתן הייחודית של הנשים לפעילות במסגרת כוח המגן בכלל וליחידות הפלמ"ח בפרט.