תוכנית ההגנה על ים המלח ועקרונות הפעולה
תוכנית ההגנה של הפלמ"ח כללה את מפעל האשלגן, המחנה, בתי-החרושת, מקורות-המים והשכונות. התוכנית התבססה על מיתחמים נפרדים לכל יחידה שנערכה להגנה היקפית, ובהם עמדות, תעלות עם כיסוי-ראש, תעלות-קשר, מקלטים, בית-חולים תת-קרקעי ובונקרים.
תוכנית ההגנה של הפלמ"ח כללה את מפעל האשלגן, המחנה, בתי-החרושת, מקורות-המים והשכונות. התוכנית התבססה על מיתחמים נפרדים לכל יחידה שנערכה להגנה היקפית, ובהם עמדות, תעלות עם כיסוי-ראש, תעלות-קשר, מקלטים, בית-חולים תת-קרקעי ובונקרים.
נקבעו עקרונות פעולה:
1. סיורים של הפלמ"ח והחי"ש ינועו ברדיוס של 3 ק"מ מהיישוב. תפקידם לבוא במגע עם אוייב מתקרב, להיתקל בו ולשמש התראה לתוקפנות עויינת.
2. באזור המפעל ייבנה קו-הגנה חיצוני ובו עמדות-בטון מבוצרות, שתהיינה מצויידות בנשק אוטומטי. לפניו ייחפרו תעלות-מים עמוקות (מכשול טבעי) וכן תוקם גדר דו-שיפועית, שתכוסה באש מהעמדות.
3. על שפת בריכות המלח תוקם חגורת עמדות, שתשלוט על המעברים בין הבריכות , ולפניה תוקם גדר דו-שיפועית ויונחו שדות מוקשים.
4. ייתחם אזור שייערך כמיתחם הגנה מצומצם אחרון, ובו: עמדות תת-קרקעיות, תעלות-קשר, מקלטים, מחסני חימוש ומזון, בית-חולים, ומזח מוגן - לשם שמירת הקשר עם המפעל בסדום, שבדרום ים-המלח.
5. יוקם שדה תעופה גדול בתוך השטח המוגן - לקשר עם הארץ.
הנהלת מפעל האשלג אישרה תקציב לחלק מהתוכנית ואז החלו בעבודות התבצרות נרחבות.
לקחי ההתקפה על טירת-צבי הכניס את כוח הפלמ"ח למשטר חירום: אימונים אינטנסיביים, שמירת-יום, תיגבור השמירה בלילה, המשך התחפרות והתבצרות. הוכנו תיקי-מטרה לתקיפת בתי החוסיינים ומקורות המים שלהם במפראק. הוכנו נקודות-מארב על כביש יריחו-ירושלים, לפגיעה בתחבורה הערבית. הוצבו מארבים על מעברות-הירדן, נגד מבריחי נשק. הוכנו תיקי-פעולה על הגשרים בכביש ואדי-קלט.
כדי להוציא את הנהלת חברת האשלג משאננותה, בוצעה באחד הימים התקפת-דמה, שחשפה את החסר באמצעים להגנת הגוש. הושקע מאמץ בהשגת נשק ויום אחד הגיע משלוח של 100 רובים אנגליים, שישה מקלעי "לואיס" וכמות גדולה של תחמושת.
היערכות הפלוגה הייתה כזאת:
- מחלקה אחת בסדום (תחת פיקוד סדום).
- שתי מחלקות בקליה.
- מחלקה אחת במפעל ובעמדה הצפונית.
- מחלקה אחת בבית-הערבה.
אירועים שונים סימנו כי גם באזור השקט של צפון ים-המלח משהו "מתבשל" מתחת לפני השטח. ידיעות מודיעיניות אמרו כי עבד אל-קאדר אל-חוסיייני מכין התקפה.
נקבעו עקרונות פעולה:
1. סיורים של הפלמ"ח והחי"ש ינועו ברדיוס של 3 ק"מ מהיישוב. תפקידם לבוא במגע עם אוייב מתקרב, להיתקל בו ולשמש התראה לתוקפנות עויינת.
2. באזור המפעל ייבנה קו-הגנה חיצוני ובו עמדות-בטון מבוצרות, שתהיינה מצויידות בנשק אוטומטי. לפניו ייחפרו תעלות-מים עמוקות (מכשול טבעי) וכן תוקם גדר דו-שיפועית, שתכוסה באש מהעמדות.
3. על שפת בריכות המלח תוקם חגורת עמדות, שתשלוט על המעברים בין הבריכות , ולפניה תוקם גדר דו-שיפועית ויונחו שדות מוקשים.
4. ייתחם אזור שייערך כמיתחם הגנה מצומצם אחרון, ובו: עמדות תת-קרקעיות, תעלות-קשר, מקלטים, מחסני חימוש ומזון, בית-חולים, ומזח מוגן - לשם שמירת הקשר עם המפעל בסדום, שבדרום ים-המלח.
5. יוקם שדה תעופה גדול בתוך השטח המוגן - לקשר עם הארץ.
הנהלת מפעל האשלג אישרה תקציב לחלק מהתוכנית ואז החלו בעבודות התבצרות נרחבות.
לקחי ההתקפה על טירת-צבי הכניס את כוח הפלמ"ח למשטר חירום: אימונים אינטנסיביים, שמירת-יום, תיגבור השמירה בלילה, המשך התחפרות והתבצרות. הוכנו תיקי-מטרה לתקיפת בתי החוסיינים ומקורות המים שלהם במפראק. הוכנו נקודות-מארב על כביש יריחו-ירושלים, לפגיעה בתחבורה הערבית. הוצבו מארבים על מעברות-הירדן, נגד מבריחי נשק. הוכנו תיקי-פעולה על הגשרים בכביש ואדי-קלט.
כדי להוציא את הנהלת חברת האשלג משאננותה, בוצעה באחד הימים התקפת-דמה, שחשפה את החסר באמצעים להגנת הגוש. הושקע מאמץ בהשגת נשק ויום אחד הגיע משלוח של 100 רובים אנגליים, שישה מקלעי "לואיס" וכמות גדולה של תחמושת.
היערכות הפלוגה הייתה כזאת:
- מחלקה אחת בסדום (תחת פיקוד סדום).
- שתי מחלקות בקליה.
- מחלקה אחת במפעל ובעמדה הצפונית.
- מחלקה אחת בבית-הערבה.
אירועים שונים סימנו כי גם באזור השקט של צפון ים-המלח משהו "מתבשל" מתחת לפני השטח. ידיעות מודיעיניות אמרו כי עבד אל-קאדר אל-חוסיייני מכין התקפה.