תפיסת עין גדי וייצוב קו על ידי חטיבת אלכסנדרוני
לצורך השלמת שחרור הנגב הדרומי, היה הכרח לתפוס את אזור ים המלח מצפון לסדום. כוח של חטיבת אלכסנדרוני יצא בבוקר השביעי במרץ 1949 מבאר שבע לסדום ויצא משם בסירות לכבוש את אזור עין גדי ומצדה. במקביל תפסו כוחות של החטיבה עמדות שליטה על הכביש שהוביל מבאר שבע לדהריה, בואכה חברון.
בדרך מסדום לקליה
צילום אוויר של מצדה
סדום
פלוגה א'
המסע הראשון למצדה
חוף ים המלח
על פי הידיעות, עין גדי לא הוחזקה על ידי הירדנים, אך בתכנון הובא בחשבון, כי תפישתה על ידי צה"ל, עלולה לגרום ליחידות של הלגיון הערבי לנוע אליה מכיוון חברון. לפיכך, ב-7 במרץ 1949 יצאה מבאר שבע פלוגה א' מגדוד 32 של חטיבת אלכסנדרוני. למחרת היא הגיעה דרך מעלה העקרבים לסדום. עם רדת החשכה ביום ה-8 במרץ השיטו צוותים של חיל הים - בשייטת שכללה נחתת, סירת מנוע וסירת משוטים - את הפלוגה לחוף עין גדי. מחלקה אחת, בפיקודו של הסמ"פ, פרקה ואבטחה את מתקני הירידה לחוף ואת הציוד והאספקה. מחלקה אחרת, בפיקודו של המ"פ, תפסה את המעיין וחלשה על אזור עין גדי. מחלקה שלישית טיפסה במעלה ההר ונערכה על צוק, מול דרך הגישה מכיוון חברון. במקביל, תפסה החטיבה שבעה מוצבי קבע בדרום הר חברון בקו עין גדי-ערד-גשר דהריה. בפעולות האלה ייצבה חטיבת אלכסנדרוני את הקו הצפון-מזרחי של הנגב.