תפקוד המחנה

המחנה התרחב והגיע בשיאו ל- 1400 איש, כאשר הממוצע החודשי היה 900-1000 איש. המסגרת הבסיסית לפעילות הייתה הפלוגה: לכל פלוגה היה סגל קבוע, שליווה אותה במשך האימון, ובהרכב הזה נשלחה בתום האימון אל היחידה שאליה נקבעה השתייכותה. לא תמיד סיימו הפלוגות חודש אימונים מלא, משום שלנוכח דרישת הגדודים נאלץ פיקוד המחנה לא פעם להפסיק את הטירונות לאחר שבועיים או שלושה ולשלוח את הפלוגות לחזית.
מיתקני-עזר שפותחו והופעלו כסיוע לקלט:
* מרכז-הדרכה בגן-אפרים: בו הוכשרו מפקדים שהדריכו את יחידות הטירונים במחנה הקלט, גיבשו ואימנו אותם, ולעיתים גם יצאו עימם ליחידות הקבע בהן הוצבו.
במרכז-ההדרכה קויימו קורסים מקצועיים וכלליים:
* קבוצת מורים שעסקה בהחדרת רוח הפלמ"ח בקרב הטירונים, ופעלה לקירובם לבני הארץ. בכך סייעו רבות להיקלטותם הטובה ביחידות הלוחמות.
* הוקם בית-חולים קטן, שהיה מסוגל לתת טיפול מתאים לאנשי המחנה.
בחודשי פעילותו של הקלט עברו בו, אומנו בו ונשלחו ממנו ליחידות כ- 8,000 איש. עם פירוק הפלמ"ח, פורק גם הקלט.