מטה חטיבת הנגב
על מטה חטיבת הנגב מהקמתו
במהלך מחצית הראשונה של מלחמת העצמאות הפכו גדודי הפלמ"ח לגדודים קרביים טקטיים. לקראת הפינוי הבריטי ופלישת צבאות ערב, התארגן הפלמ"ח בשלוש חטיבות.
חטיבת הנגב (חטיבה 12), הייתה הראשונה שהתארגנה מבין שלוש חטיבות הפלמ"ח. היא נוסדה בחודש מרס 1948, ולמפקדה מונה נחום שריג. מטה החטיבה הוקם במחנה "מקורות" ליד ניר-עם.
כפוף למטה החדש היה הגדוד השני של הפלמ"ח (גדוד הנגב הצפוני), בפיקודו של משה נצר, ואליו צורפו הגדוד השמיני (גדוד הנגב הדרומי), בפיקוד חיים בר לב, השביעי (גדוד באר שבע), בפיקוד יוחנן זריז ועוזי נרקיס אחריו, והתשיעי (גדוד הפשיטה), בפיקודו של ישראל כרמי. עוד סופחה לגדוד יחידת ג'יפים חמושים ("חיות הנגב").
מטה חטיבת הנגב, שהורכב בעת מלחמה, הופעל למעשה בשתי מערכות: המערכת המבצעית, שעיקר תפקידיה היה חיזוק הכוחות בנגב והכנתו ליום שבו יפנו הבריטים את האזור ויהיה עליהם להתמודד עם כוחות ערביים. במערכת זאת שימשו, בנוסף למח"ט, גם קציני אג"ם, מודיעין ומבצעים. מערכת נוספת, שהייתה מורכבת מהקצינים הממונים על נושאי הביצורים וההדרכה, עסקה בארגון עבודות הביצורים והאימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של הגדודים, הפלוגות, המחלקות והכיתות, וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.
בנוסף לתפקידים המבצעיים, האימונים והביצורים, הטיל מטה הפלמ"ח על מטה החטיבה את האחריות על בעיות שהיו בנגב, כמו הספקת המים והפיתוח המשקי, ואף מונה לשם כך קצין מיוחד (ישראל ליברטובסקי).
חטיבת הנגב (חטיבה 12), הייתה הראשונה שהתארגנה מבין שלוש חטיבות הפלמ"ח. היא נוסדה בחודש מרס 1948, ולמפקדה מונה נחום שריג. מטה החטיבה הוקם במחנה "מקורות" ליד ניר-עם.
כפוף למטה החדש היה הגדוד השני של הפלמ"ח (גדוד הנגב הצפוני), בפיקודו של משה נצר, ואליו צורפו הגדוד השמיני (גדוד הנגב הדרומי), בפיקוד חיים בר לב, השביעי (גדוד באר שבע), בפיקוד יוחנן זריז ועוזי נרקיס אחריו, והתשיעי (גדוד הפשיטה), בפיקודו של ישראל כרמי. עוד סופחה לגדוד יחידת ג'יפים חמושים ("חיות הנגב").
מטה חטיבת הנגב, שהורכב בעת מלחמה, הופעל למעשה בשתי מערכות: המערכת המבצעית, שעיקר תפקידיה היה חיזוק הכוחות בנגב והכנתו ליום שבו יפנו הבריטים את האזור ויהיה עליהם להתמודד עם כוחות ערביים. במערכת זאת שימשו, בנוסף למח"ט, גם קציני אג"ם, מודיעין ומבצעים. מערכת נוספת, שהייתה מורכבת מהקצינים הממונים על נושאי הביצורים וההדרכה, עסקה בארגון עבודות הביצורים והאימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של הגדודים, הפלוגות, המחלקות והכיתות, וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.
בנוסף לתפקידים המבצעיים, האימונים והביצורים, הטיל מטה הפלמ"ח על מטה החטיבה את האחריות על בעיות שהיו בנגב, כמו הספקת המים והפיתוח המשקי, ואף מונה לשם כך קצין מיוחד (ישראל ליברטובסקי).