כיבוש מלכיה

רק כשהגיעו לעיטרון הבחינו בטעות, והטור הסתובב ומיהר למלכיה. בדיעבד, הייתה הטעות "מועילה", משום שאיפשרה לכוח הפלמ"ח לתקוף את הכוח הלבנוני ולמנוע ממנו להגיע לאזור מלכיה. הכוח פעל בתעוזה, מכוח תוכנית שהיו בה דמיון והפתעה וביצע משימתו ללא נפגעים.
הכוח נסע באורות מלאים על הכביש ממרג'-עיון לעיטרון בצד הלבנוני, כאשר הכפריים סבורים כי מדובר בכוח לבנוני. בכפר בליידה אפילו עמדו והריעו לו... ההטעייה הייתה מוצלחת ונעזרה בהתקפת-הסחה שנערכה בבקעת-קדש.
בהמשך הדרך לא הבחין הכוח בפנייה ליד בליידה, והמשיך לעבר עיטרון, במקום לפנות למלכיה... הטור המשיך בדרכו, ונתקל בשיירת אוייב, שחשה לעזרת מלכיה. המשוריין שעליו הותקן תותח ה20- מ"מ פתח לעברה באש, שהדליקה את המשוריינים הלבנוניים והוציאה אותם מכלל פעולה. רק כשהגיעו לעיטרון הבחינו בטעות, והטור הסתובב ומיהר למלכיה. בדיעבד, הייתה הטעות "מועילה", משום שאיפשרה לכוח הפלמ"ח לתקוף את הכוח הלבנוני ולמנוע ממנו להגיע לאזור מלכיה. הכוח פעל בתעוזה, מכוח תוכנית שהיו בה דמיון והפתעה וביצע משימתו ללא נפגעים.
בינתיים החל הקרב על מלכיה. שתי פלוגות הפלמ"ח וכוח ההטעייה של החי"ש נכנסו לקרב וסבלו נפגעים, אך כעבור זמן החלו הלבנונים לנוס - ישנה סברה כי לנוכח התפוצצות המשוריינים הלבנוניים בעורפם הפסיקו את התנגדותם. כאשר הטור המשוריין הגיע, הוא סייע בכיבוש הכפרים מלכיה וקדש. בקרב הזה היו לגדוד מספר פצועים.שנים מהפצועים נפטרו לאחר מכן. משה אלנקוה נפטר ב-29 במאי 1948 ויצחק טולידנו נפטר ב-3 ביוני 1948 ונקבר בצפת.