קרבות משמר העמק

בראשית אפריל 48 החליט קאוקג'י, מפקד 'צבא ההצלה', לכבוש את הקיבוץ, כחלק מתוכניתו להשתלט על הכבישים המובילים לחיפה: הכביש המוביל אל העיר משכם ומג'נין וכביש ואדי-מילך, כשלב לפני השתלטות על חיפה עצמה.
קיבוץ משמר-העמק שוכן בעמק יזרעאל, בצד הכביש מגידו-יקנעם. בתקופת השיתוף עם הבריטים, בשנים 1941-42, שימש היער שמעל לקיבוץ מיתקן אימונים לאנשי הפלמ"ח. באתר הסמוך לקיבוץ, הידוע בשם 'מערת הפלמ"ח', פעלה 'המחלקה הגרמנית'. בסביבה הקרובה לקיבוץ שכנו מספר כפרים ערביים: אבו-שושה, רוביה א-תחתא, רוביה א-פוקה, נרנריה, בית-ראס, מנסי, לג'ון, אבו-זוריק וכופרין - שהטרידו את הקיבוץ לא פעם.
בראשית אפריל 48 החליט קאוקג'י, מפקד 'צבא ההצלה', לכבוש את הקיבוץ, כחלק מתוכניתו להשתלט על הכבישים המובילים לחיפה: הכביש המוביל אל העיר משכם ומג'נין וכביש ואדי-מילך, כשלב לפני השתלטות על חיפה עצמה.
לשם כך ריכז קאוקג'י כוח גדול במיוחד, בסדר-גודל של כחטיבה, וכלל בו שני גדודים עיראקיים: גדוד 'קאדסיה' בפיקוד צאלח מהדי, וגדוד 'ירמוך', בפיקוד מחמד צפא. כן פעל בפיקודו כוח מגדוד 'חיטין'. הכפריים מהסביבה פעלו במתואם עם 'צבא ההצלה'. כל אלה הסתייעו בשתי סוללות של תותחי-שדה, במרגמות 81 מ"מ ובפלוגה של 10 שיריוניות. לגבי כוח בסדר-גודל כזה, נחשבה המשימה לקלה, והייתה אמורה להתבצע ללא בעיות, שהרי מדובר בקיבוץ לא גדול. יש לציין כי עד אז לא עלה בידי כוחות ערביים לכבוש ישוב יהודי ולהשתלט עליו.