פעילות בקיבוץ איילת השחר
בסיס הקבע של ה'חוליה' מוקם בקיבוץ איילת-השחר. חלק ניכר מהמעפילים הגיעו אמנם לקיבוץ כפר-גלעדי, אולם קירבתו לגבול איפשרה לו לשמש רק כאכסניה ראשונית למעפילים. לאחר שעות אחדות הם הועברו במכוניות ובאוטובוסים לאיילת-השחר.
בסיס הקבע של ה'חוליה' מוקם בקיבוץ איילת-השחר. חלק ניכר מהמעפילים הגיעו אמנם לקיבוץ כפר-גלעדי, אולם קירבתו לגבול איפשרה לו לשמש רק כאכסניה ראשונית למעפילים. לאחר שעות אחדות הם הועברו במכוניות ובאוטובוסים לאיילת-השחר. הישוב שכן רחוק מעט מהשגחתם המיידית של הבריטים וניתן היה לנהל בו בביטחון יחסי את הליכי רישום העולים, תישאולם, הסדרת הניירת הרשמיים, ולתת מענה לצרכים ראשוניים שהתעוררו.
בתחילה התגוררו אנשי הפלמ"ח באיילת-השחר בשלושה אוהלים. העולים שהובאו למקום לצורך התארגנות לקראת העברתם לפנים הארץ, שוכנו בלולים שהתפנו או בעליית הגג של הרפת. במהלך שנת 1944 גדל מספר השיירות, וכן מספר העולים בכל שיירה, ונדרש שיפור בתנאי המגורים והמחייה, הן של העוסקים בהעפלה והן של המעפילים. בפברואר 1945 הוקם במימונו של 'המוסד לעליה ב', מבנה עשוי בטון. הוא נועד לאפשר לאנשי 'החוליה', שעיקר פעילותם הייתה בלילה, לנוח כהלכה בשעות היום. עם זאת, הוסיף חלקם לגור באוהלים. עבור המעפילים הוקמו אוהלים בפרדס של איילת-השחר, כדי להרחיקם מעינם הפקוחה של כוחות הביטחון הבריטים שנהגו להיכנס לקיבוץ מדי פעם כדי לבחון את המתרחש בו.
בתחילה התגוררו אנשי הפלמ"ח באיילת-השחר בשלושה אוהלים. העולים שהובאו למקום לצורך התארגנות לקראת העברתם לפנים הארץ, שוכנו בלולים שהתפנו או בעליית הגג של הרפת. במהלך שנת 1944 גדל מספר השיירות, וכן מספר העולים בכל שיירה, ונדרש שיפור בתנאי המגורים והמחייה, הן של העוסקים בהעפלה והן של המעפילים. בפברואר 1945 הוקם במימונו של 'המוסד לעליה ב', מבנה עשוי בטון. הוא נועד לאפשר לאנשי 'החוליה', שעיקר פעילותם הייתה בלילה, לנוח כהלכה בשעות היום. עם זאת, הוסיף חלקם לגור באוהלים. עבור המעפילים הוקמו אוהלים בפרדס של איילת-השחר, כדי להרחיקם מעינם הפקוחה של כוחות הביטחון הבריטים שנהגו להיכנס לקיבוץ מדי פעם כדי לבחון את המתרחש בו.