השקפותיה של תנועת 'עם לוחם'
לתנועת 'עם לוחם' היו שתי תביעות עקרוניות: דרישה להעדפת הצעירים ובני-הנוער, הנכונים להילחם בנחישות ולהקריב את חייהם למען המולדת; ותביעה להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות ביישוב, בין ימין ושמאל, 'הגנה' לאצ"ל, ובקרב תנועות הנוער; במטרה להקים מסגרת לאומית כללית, שתפעל למען המטרה המשותפת.
הבסיס הרעיוני להקמת 'עם לוחם' ב- 1943, נוצר במודעות הגוברת בקרב הציבור היהודי בארץ לשואת יהודי אירופה ובהתחזקות רגשות השנאה כלפי הבריטים, על שמנעו מפליטים יהודים שהצליחו להימלט מאירופה הכבושה בידי הנאצים להגיע לארץ, סירבו לאפשר קיומה של חטיבה יהודית במסגרת הכוחות הלוחמים בצבאות גרמניה וגרורותיה, והכבידו גם על ההתגייסות לצבא הבריטי. לנוכח נסיבות אלה, התגבשה מגמה בחוגים מסויימים ביישוב לבצע פעולות של ממש נגד הבריטים, למרות מדיניות המוסדות הלאומיים אשר גרסה שיתוף פעולה עימם עד תום מלחמת העולם השנייה.
שם התנועה - "עם לוחם" - הוצע על-ידי ייגאל הורביץ, מהמגוייסים לחיל התותחנים בצבא הבריטי, כמשקל נגד למושג "עם עובד". השם העיד על מהפך אידיאולוגי ועל שינוי בסולם הערכים הציוני של חברי התנועה. הוא ביטא העדפת הכוח הצבאי, הפעולה הכוחנית וההכרעה בכוח, על-פני עשייה בתחומי ההתיישבות והעלייה, שתביא להגשמת היעד הציוני תוך התקדמות הדרגתית ובדרך הפשרה המדינית.
לתנועת 'עם לוחם' היו שתי תביעות עקרוניות: דרישה להעדפת הצעירים ובני-הנוער, הנכונים להילחם בנחישות ולהקריב את חייהם למען המולדת; ותביעה להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות ביישוב, בין ימין ושמאל, 'הגנה' לאצ"ל, ובקרב תנועות הנוער; במטרה להקים מסגרת לאומית כללית, שתפעל למען המטרה המשותפת.
השקפותיה של תנועת 'עם לוחם' נודעו לראשונה ברבים עם פרסומה של חוברת תעמולה, שנשאה את שם התנועה, ב-1 בנובמבר 1943. בעקבות הפרסום שידרה תחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל ב- 5 בנובמבר הודעה מטעם 'עם לוחם'.
מבחינה מדינית, ראו מייסדי 'עם לוחם' ב"תוכנית בילטמור" את הבסיס הרעיוני-פוליטי של תנועתם. התוכנית אשר אושרה בנובמבר 1942 כתוכניתה המדינית של התנועה הציונית, תבעה להקים "קומונוולת" (קהיליה) יהודי בארץ-ישראל. אנשי 'עם-לוחם' גרסו שצריך לפעול לאלתר להגשמת התוכנית, על-פי דרכו האקטיביסטית של בן-גוריון, ותוך שלילת דרכו המתונה של וייצמן. המשמעות המעשית של תביעה זו הייתה לדעתם פתיחה במאבק צבאי נגד בריטניה, שיכלול מבצעים פרטיזניים מזה, והתארגנות לאומית של המגוייסים היהודים בצבא הבריטי מזה. המגוייסים יעמדו תחת פיקוד עברי, יענדו סמלים מיוחדים ויניפו דגל כחול-לבן, כראוי לצבא עברי עצמאי. בתעמולתם לא נרתעו דוברי התנועה מהשוואת ההתנהגות הבריטית, שהכבידה ואף מנעה עליית יהודים לארץ, להשמדת היהודים בידי הגסטאפו הנאצי.
שם התנועה - "עם לוחם" - הוצע על-ידי ייגאל הורביץ, מהמגוייסים לחיל התותחנים בצבא הבריטי, כמשקל נגד למושג "עם עובד". השם העיד על מהפך אידיאולוגי ועל שינוי בסולם הערכים הציוני של חברי התנועה. הוא ביטא העדפת הכוח הצבאי, הפעולה הכוחנית וההכרעה בכוח, על-פני עשייה בתחומי ההתיישבות והעלייה, שתביא להגשמת היעד הציוני תוך התקדמות הדרגתית ובדרך הפשרה המדינית.
לתנועת 'עם לוחם' היו שתי תביעות עקרוניות: דרישה להעדפת הצעירים ובני-הנוער, הנכונים להילחם בנחישות ולהקריב את חייהם למען המולדת; ותביעה להתעלות מעל המחלוקות הפוליטיות ביישוב, בין ימין ושמאל, 'הגנה' לאצ"ל, ובקרב תנועות הנוער; במטרה להקים מסגרת לאומית כללית, שתפעל למען המטרה המשותפת.
השקפותיה של תנועת 'עם לוחם' נודעו לראשונה ברבים עם פרסומה של חוברת תעמולה, שנשאה את שם התנועה, ב-1 בנובמבר 1943. בעקבות הפרסום שידרה תחנת הרדיו המחתרתית של האצ"ל ב- 5 בנובמבר הודעה מטעם 'עם לוחם'.
מבחינה מדינית, ראו מייסדי 'עם לוחם' ב"תוכנית בילטמור" את הבסיס הרעיוני-פוליטי של תנועתם. התוכנית אשר אושרה בנובמבר 1942 כתוכניתה המדינית של התנועה הציונית, תבעה להקים "קומונוולת" (קהיליה) יהודי בארץ-ישראל. אנשי 'עם-לוחם' גרסו שצריך לפעול לאלתר להגשמת התוכנית, על-פי דרכו האקטיביסטית של בן-גוריון, ותוך שלילת דרכו המתונה של וייצמן. המשמעות המעשית של תביעה זו הייתה לדעתם פתיחה במאבק צבאי נגד בריטניה, שיכלול מבצעים פרטיזניים מזה, והתארגנות לאומית של המגוייסים היהודים בצבא הבריטי מזה. המגוייסים יעמדו תחת פיקוד עברי, יענדו סמלים מיוחדים ויניפו דגל כחול-לבן, כראוי לצבא עברי עצמאי. בתעמולתם לא נרתעו דוברי התנועה מהשוואת ההתנהגות הבריטית, שהכבידה ואף מנעה עליית יהודים לארץ, להשמדת היהודים בידי הגסטאפו הנאצי.