תנועת המרי

הפעולות האלימות מצד היישוב היהודי בארץ כנגד הבריטים, בתגובה להמשך מדיניות 'הספר הלבן', הוכתרו בשם: "תנועת המרי העברי". הפעולות נמשכו מאוקטובר 1945 עד יולי 1946. מטרותיה הפוליטיות של 'תנועת המרי' היו להעביר מסר ברור לממשלה הבריטית בדבר כוונת הישוב להילחם על קיומו ועל עתידו המדיני, ולמשוך תשומת-לב מצד דעת-הקהל העולמית למאבק, במטרה לזכות באהדתה. במסגרת 'תנועת המרי' תואמו הפעולות הצבאיות שערכו ה'הגנה', האצ"ל והלח"י נגד מדיניות 'הספר הלבן' של בריטניה.

חלק ממבצעי הפלמ"ח בתקופת 'תנועת המרי' נעשה בתחומי ההעפלה וההתיישבות, וחלקם האחר כוון כנגד יעדים משטרתיים ואסטרטגיים.
אחת הגדולות ביותר הייתה פעולת "ליל הגשרים". בתגובה לפעולה זו, ערכו הבריטים ב- 29 ביוני 1946 את מבצע "אגאתה" ("השבת השחורה"). המבצע נועד ללכוד את לוחמי הפלמ"ח, לאסור את הפיקוד הבכיר של ה'הגנה' ולעצור את ראשי הנהלת-הסוכנות היהודית והוועד-הלאומי. במבצע זה נאסרו כ- 200 חברי פלמ"ח, שהיוו כחמישית מלוחמי היחידה אשר השתתפו בפועל במבצעי 'תנועת המרי'. במטה הפלמ"ח, בקיבוץ מזרע, נתפסה כרטסת השמות של חברי הפלמ"ח, אך הבריטים לא הצליחו לפענחה במלואה.
תחת לחצו החריף של נשיא ההסתדרות הציונית, חיים וייצמן, הורתה "ועדת-X" על השעיית פעולות 'תנועת המרי'. ה'הגנה' קיבלה את הדין, אך לא כן נהגו האצ"ל והלח"י. ב- 22 ביולי פוצץ האצ"ל את מלון "המלך דוד", ובכך הגיע קיצה של 'תנועת המרי'.