דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

מטה חטיבת הראל

על מטה חטיבת הראל מהקמתו.
במהלך מחצית הראשונה של מלחמת העצמאות הפכו גדודי הפלמ"ח לגדודים קרביים טקטיים. לקראת הפינוי הבריטי ופלישת צבאות ערב, התארגן הפלמ"ח בשלוש חטיבות.
חטיבת הראל (חטיבה 10), הייתה השנייה שהתארגנה מבין שלוש חטיבות הפלמ"ח. חטיבת הראל נוסדה ב-16 באפריל 1948, ולמפקדה מונה יצחק רבין, ואחריו יוסף טבנקין.
למטה החדש היו כפופים כל גדודי המרחב שפעלו במרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה. מטה הגדוד הרביעי ("הפורצים") בפיקודו של יוסף טבנקין (ואחר כך עוזי נרקיס, יוחנן זריז ודוד אלעזר), שימש למעשה כמטה החטיבה. אליו צורפו הגדוד החמישי ("שער הגיא") בפיקוד מנחם רוסק (ואחר כך יששכר שדמי ומשה בן דרור), והשישי ("ירושלים") בפיקוד צבי זמיר. בשלב מאוחר יותר הוקם הגדוד העשירי בפיקודו של שלמה שטטהגן (שילוח).
מטה חטיבת הראל, שהורכב בעת מלחמה, הופעל למעשה בשתי מערכות. האחת - המערכת המבצעית, שעיקרי תפקידיה היו: חיזוק כוחו של מרחב ירושלים והפרוזדור המוביל אליה, שמירה מפני התקפות הפלסטינים והלגיון הערבי, כיבוש שטחים שהיו עדיין בשליטת אותם כוחות ואבטחת התחבורה הנעה מהשפלה לירושלים. במערכת זאת שימשו, בנוסף למח"ט, גם קציני אג"ם, מודיעין ומבצעים. המערכת השנייה, שהייתה מורכבת מהקצינים הממונים על נושאי ההדרכה, עסקה בארגון האימונים. המדריכים החטיבתיים שהיו מסופחים למטה השגיחו על אימוניהם של הגדודים, הפלוגות, המחלקות והכיתות, וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים.