דלג לתפריט הראשי (מקש קיצור n) דלג לתוכן הדף (מקש קיצור s) דלג לתחתית הדף (מקש קיצור 2)

הפרישה המואצת של יוצאי הפלמ"ח מצה"ל - כללי

לאחר פירוקה של האחרונה בחטיבות הפלמ"ח (חטיבת הנגב) בספטמבר 1949, החל תהליך פרישתם של יוצאי הפלמ"ח מן הפיקוד הבכיר של הצבא.
לאחר פירוקה של האחרונה בחטיבות הפלמ"ח (חטיבת הנגב) בספטמבר 1949, החל תהליך פרישתם של יוצאי הפלמ"ח מן הפיקוד הבכיר של הצבא. לפרישה ניתן הכינוי "התפוטרות", כינוי שטבע ישראל גלילי (גלילי, שכיהן כראש המפקדה הארצית של ארגון ההגנה וכיועצו של ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, אולץ לעזוב את תפקידו ביולי 1948). "התפוטרות" תיארה מצב, בו מפקד בכיר מתומרן למצב שבו אין הוא יכול להמשיך עוד בתפקידו (מפני שקידומו נחסם, או מפני שתפקידו מתרוקן מסמכויותיו) והוא נאלץ לפרוש, אם כי רשמית אינו מפוטר.