שינויים במבנה הפלמ"ח

"פלוגות המחץ" שהוקמו כמסגרת צבאית מיוחדת על-פי פקודת המפקדה הארצית של ה"הגנה" ב- 1941, התפתחו לשלוש חטיבות לוחמות במלחמת העצמאות. המטה והחטיבות פורקו בהדרגה, בפקודת ראש הממשלה ושר הבטחון, דוד בן גוריון, במהלך מלחמת העצמאות ובסופה (1949-1948). מגמת הפירוק עוררה התנגדות חריפה מאוד בקרב חברי הפלמ"ח, מפקדיו וה"עורף הפוליטי-חברתי שלו" כלומר, התנועות הקיבוציות המזוהות עם מפ"ם (מפלגת פועלים מאוחדת). מניעיו המוצהרים של שר הבטחון נבעו משאיפתו לממלכתיות ומכוונתו המוצהרת לבטל מסגרות ארגוניות של טרם מדינה. תהליך פירוק הפלמ"ח נמשך קרוב לשנתיים. היו יחידות שניתוקן מהפלמ"ח לא עורר סערה, שכן נתפס כהכרחי מחמת הצורך לריכוז מאמץ והאחדת הפיקוד בזמן מלחמה. לעומת זאת, יצרו צעדים אחרים שננקטו מחלוקת ציבורית ופוליטית חריפה. כך למשל נותקה מהפלמ''ח כמעט ללא התנגדות מחלקת הטייסים, אולם ניתוק הפלמ"ח-ים (פלי"ם) חולל סערה קשה.