מקורות הגיוס של הפלמ"ח
הפלמ"ח היה הכוח המגוייס הארצי של אירגון ה'הגנה', ונדרש מערך גיוס שלם על מנת לגייס כוח אדם מתאים לפיקוד ולהדרכה, ולאייש תשע פלוגות, כ-120 לוחמים בכל פלוגה.
המיפקדה הארצית של ה'הגנה' החליטה ב- 14 עד 15 במאי 1941, על הקמת "פלוגות המחץ" - הפלמ"ח. הפלמ"ח היה הכוח המגוייס הארצי של אירגון ה'הגנה', ונדרש מערך גיוס שלם על מנת לגייס כוח אדם מתאים לפיקוד ולהדרכה, ולאייש תשע פלוגות, כ- 120 לוחמים בכל פלוגה. עד מהרה התברר כי אין די משאבים להקים תשע פלוגות, ולכן הוקמו בשלב הראשון רק שש פלוגות.
כבר עם הקמת הפלמ"ח, נתקלו גייסי הפלמ"ח בקשיים רבים בגיוס מיכסת המתנדבים הנדרשת. לפני הנוער הארצישראלי, שנענה לצוו המוסדות הציוניים להתנדב ולהתגייס למאמץ המלחמה באוייב הנאצי, עמדו כמה אפשרויות: להתגייס ליחידות העבריות במסגרת הצבא הבריטי, להתגייס למשטרת ארץ ישראל או להתגייס לפלמ"ח.
שתי החלופות הראשונות היו מקובלות יותר בקרב המתגייסים מאשר התגייסות לפלמ"ח. גם המוסדות הלאומיים ביכרו את ההתגייסות לנוטרות ולצבא הבריטי - שהיו מסגרות חוקיות ומאורגנות - על פני הגיוס לפלמ"ח. הבריטים, למרות תמיכתם בפלמ"ח בראשיתו, הסירו ממנו את תמיכתם לאחר זמן קצר, והעדיפו את הגיוס לצבא הבריטי. תנאים אלה היקשו על מטה הפלמ"ח לעמוד במשימת איוש פלוגות הפלמ"ח.
גייסי הפלמ"ח, ששאפו למלא את המיכסה הנדרשת, ובאיכות הראוייה, פנו לחברי ההתיישבות העובדת. מיום הקמת הפלמ"ח, ב- 15 במאי 1941, היוו יישובי ההתיישבות העובדת השונים, קיבוצים ומושבים, מקור גיוס עיקרי, אם כי לא בלעדי, לפיקוד הפלמ"ח. מרבית המתנדבים שירתו לפני כן במסגרות צבאיות אחרות כגון: 'פלוגות-השדה' (פו"ש) ו'פלוגת-הלילה' (S.N.S), ועתה הם נקראו להקים את השלד הפיקודי של החטיבה החדשה. גם איוש ארבע הפלוגות במרחבים הכפריים הצליח תודות למתנדבים רבים שהגיעו מההתיישבות העובדת. שתי הפלוגות האחרות היו פלוגות עירוניות שהתבססו בעיקר על מתנדבים מתל-אביב ומירושלים.
משנוצרו תנאים להרחבת חטיבת הפלמ"ח בעקבות 'הסכם העבודה והאימונים', שנחתם בנובמבר 1942, נדרשה הרחבה של מקורות הגיוס אל מחוץ ליישובי ההתיישבות העובדת. עתה, פנו גייסי הפלמ"ח גם לבני הנוער העירוניים (המאורגנים בתנועות נוער חלוציות והבלתי מאורגנים) ועודדום להתנדב לפלמ"ח.
ניסיון הגיוס של נוער עירוני בלתי מאורגן בשנים 1944-1942, הביא לשורות הפלמ"ח רק כמה מאות מגוייסים צעירים. הפלמ"ח נאלץ לבקש אחר מקור גיוס נוסף.
'הסכם ההכשרות' שנחתם ביולי 1944, סיפק לפלמ"ח מקור קבוע של כוח אדם מאורגן ואיכותי. ההסכם העמיד לרשות הפלמ"ח את מאגר בוגרי תנועות הנוער החלוציות (רובם ככולם עירוניים) המאורגנים בגרעינים, שראו בהתיישבות העובדת אידיאל שיש לחנך אליו, ויעד להגשמה. מסלול ההגשמה כלל יציאה להכשרה בקיבוצים. בעקבות ההסכם גוייסו גרעינים אלה למסגרת 'ההכשרות המגויסות' בפלמ"ח.
גם חניכי חברות הנוער של 'עליית הנוער', שרובם התחנכו בקיבוצים, היו מקור גיוס חשוב לפלמ"ח מקיץ 1943, כשהסכם ההכשרות הוחל גם על חניכי קבוצה זו.
כבר עם הקמת הפלמ"ח, נתקלו גייסי הפלמ"ח בקשיים רבים בגיוס מיכסת המתנדבים הנדרשת. לפני הנוער הארצישראלי, שנענה לצוו המוסדות הציוניים להתנדב ולהתגייס למאמץ המלחמה באוייב הנאצי, עמדו כמה אפשרויות: להתגייס ליחידות העבריות במסגרת הצבא הבריטי, להתגייס למשטרת ארץ ישראל או להתגייס לפלמ"ח.
שתי החלופות הראשונות היו מקובלות יותר בקרב המתגייסים מאשר התגייסות לפלמ"ח. גם המוסדות הלאומיים ביכרו את ההתגייסות לנוטרות ולצבא הבריטי - שהיו מסגרות חוקיות ומאורגנות - על פני הגיוס לפלמ"ח. הבריטים, למרות תמיכתם בפלמ"ח בראשיתו, הסירו ממנו את תמיכתם לאחר זמן קצר, והעדיפו את הגיוס לצבא הבריטי. תנאים אלה היקשו על מטה הפלמ"ח לעמוד במשימת איוש פלוגות הפלמ"ח.
גייסי הפלמ"ח, ששאפו למלא את המיכסה הנדרשת, ובאיכות הראוייה, פנו לחברי ההתיישבות העובדת. מיום הקמת הפלמ"ח, ב- 15 במאי 1941, היוו יישובי ההתיישבות העובדת השונים, קיבוצים ומושבים, מקור גיוס עיקרי, אם כי לא בלעדי, לפיקוד הפלמ"ח. מרבית המתנדבים שירתו לפני כן במסגרות צבאיות אחרות כגון: 'פלוגות-השדה' (פו"ש) ו'פלוגת-הלילה' (S.N.S), ועתה הם נקראו להקים את השלד הפיקודי של החטיבה החדשה. גם איוש ארבע הפלוגות במרחבים הכפריים הצליח תודות למתנדבים רבים שהגיעו מההתיישבות העובדת. שתי הפלוגות האחרות היו פלוגות עירוניות שהתבססו בעיקר על מתנדבים מתל-אביב ומירושלים.
משנוצרו תנאים להרחבת חטיבת הפלמ"ח בעקבות 'הסכם העבודה והאימונים', שנחתם בנובמבר 1942, נדרשה הרחבה של מקורות הגיוס אל מחוץ ליישובי ההתיישבות העובדת. עתה, פנו גייסי הפלמ"ח גם לבני הנוער העירוניים (המאורגנים בתנועות נוער חלוציות והבלתי מאורגנים) ועודדום להתנדב לפלמ"ח.
ניסיון הגיוס של נוער עירוני בלתי מאורגן בשנים 1944-1942, הביא לשורות הפלמ"ח רק כמה מאות מגוייסים צעירים. הפלמ"ח נאלץ לבקש אחר מקור גיוס נוסף.
'הסכם ההכשרות' שנחתם ביולי 1944, סיפק לפלמ"ח מקור קבוע של כוח אדם מאורגן ואיכותי. ההסכם העמיד לרשות הפלמ"ח את מאגר בוגרי תנועות הנוער החלוציות (רובם ככולם עירוניים) המאורגנים בגרעינים, שראו בהתיישבות העובדת אידיאל שיש לחנך אליו, ויעד להגשמה. מסלול ההגשמה כלל יציאה להכשרה בקיבוצים. בעקבות ההסכם גוייסו גרעינים אלה למסגרת 'ההכשרות המגויסות' בפלמ"ח.
גם חניכי חברות הנוער של 'עליית הנוער', שרובם התחנכו בקיבוצים, היו מקור גיוס חשוב לפלמ"ח מקיץ 1943, כשהסכם ההכשרות הוחל גם על חניכי קבוצה זו.