ההתישבות העובדת כמקור גיוס לאיוש פלוגות הפלמ"ח
לאחר אירגון השלד הפיקודי של הפלמ"ח, נדרש מטה ה'הגנה' לאיוש שש הפלוגות, 120 איש בכל פלוגה. הגיוס נערך בקפדנות יתירה. כל מתנדב שהומלץ עליו הוזמן לשיחת היכרות אישית עם מפקד הפלוגה, בה נבחנה התאמתו לפלמ"ח. את ההמלצות נתנו חברי פלמ"ח אחרים או פעילי ה'הגנה' ביישובים.
לאחר אירגון השלד הפיקודי של הפלמ"ח, נדרש מטה ה'הגנה' לאיוש שש הפלוגות, 120 איש בכל פלוגה. הגיוס נערך בקפדנות יתירה. כל מתנדב שהומלץ עליו הוזמן לשיחת היכרות אישית עם מפקד הפלוגה, בה נבחנה התאמתו לפלמ"ח. את ההמלצות נתנו חברי פלמ"ח אחרים או פעילי ה'הגנה' ביישובים.
לפלוגה א' בפיקודו של יגאל אלון גוייסו האנשים בעיקר מהקיבוצים, מהמושבות ומהמושבים שבתחום נפות תל-חי, כינרת וגלבוע. אליהם הצטרפו מגוייסים בודדים מן הערים, בעיקר מסניפי 'הנוער העובד'. לקראת סוף חודש יוני 1942 הצטרפו לפלוגה שתי קבוצות הכשרה: בוגרי 'עליית הנוער', ילידי רומניה שהתחנכו באשדות -יעקב, וחניכי בית-הספר החקלאי 'כדורי'.
לפלוגה ב', בפיקודו של משה דיין גוייסו אנשים מהקיבוצים שבתחום נפות זבולון, יזרעאל וחיפה. בלטו במספרם ובתפקידיהם חברי 'הקיבוץ-הארצי', שהתגייסו לפלוגה זו. בין המגוייסים הייתה גם קבוצה קטנה של בני מושבים ומחלקת מגוייסים עירוניים מחיפה.
לפלוגה ג', בפיקודו של אורי יפה, גוייסו אנשים מהמושבות, המושבים והקיבוצים שבתחום נפות שרון וירקון.
לפלוגה ה', בפיקודו של אברהם נגב גוייסו אנשים מהמושבות והקיבוצים במרחב ראשון-לציון ורחובות. בין המגוייסים לפלוגה זו הייתה גם קבוצת עירונים קטנה, שאנשיה היו חניכי תנועת ה'נוער העובד' ו'השומר-הצעיר' וקבוצה של מגוייסים דתיים (חברי מ'הפועל-המזרחי' וחברי 'אגודת-ישראל'), שהיוו מחלקה דתית. רוב אנשי הפלוגה היו מבוגרים יותר מאנשי הפלוגות האחרות.
פלוגה ד', בפיקודו של בנימין גולדשטיין, ופלוגה ו', בפיקודו של ישראל ליברטובסקי היו פלוגות עירוניות: פלוגה ד' - פלוגת תל-אביב ופלוגה ו' - פלוגת ירושלים.
במרחבים הכפריים ובעיקר בקיבוצים היה הגיוס מהיר, עקב המחוייבות של הקיבוצים למיכסות שקבעו מוסדותיהם המרכזיים. הגיוס בערים, שהחל זמן מה לאחר הגיוס במרחבים הכפריים, היה קשה ואיטי יותר. בערים לא התקיימה אותה רמת האירגון ורמת המחוייבות להחלטת המוסדות שאיפיינה את הקיבוצים, והמסגרת החדשה לא הייתה מוכרת כאן.
לפלוגה ד', התל-אביבית, גוייסו מקרב תושבי העיר צעירים חברי ה'הגנה'. בין המגויסים הייתה גם קבוצה של בוגרי בית הספר החקלאי מקווה-ישראל.
לפלוגה ו', הירושלמית, גוייסו רוב הצעירים מהעיר ירושלים ומעט מהקיבוצים באזור. המתגייסים לפלוגה באו מרקע מגוון ביותר: סטודנטים, בוגרי גימנסיות, מתנדבים מהגדנ"ע, אחדים מבית"ר ואפילו מהאצ"ל, וסתם צעירים, בני כל העדות והפרברים.
לפלוגה א' בפיקודו של יגאל אלון גוייסו האנשים בעיקר מהקיבוצים, מהמושבות ומהמושבים שבתחום נפות תל-חי, כינרת וגלבוע. אליהם הצטרפו מגוייסים בודדים מן הערים, בעיקר מסניפי 'הנוער העובד'. לקראת סוף חודש יוני 1942 הצטרפו לפלוגה שתי קבוצות הכשרה: בוגרי 'עליית הנוער', ילידי רומניה שהתחנכו באשדות -יעקב, וחניכי בית-הספר החקלאי 'כדורי'.
לפלוגה ב', בפיקודו של משה דיין גוייסו אנשים מהקיבוצים שבתחום נפות זבולון, יזרעאל וחיפה. בלטו במספרם ובתפקידיהם חברי 'הקיבוץ-הארצי', שהתגייסו לפלוגה זו. בין המגוייסים הייתה גם קבוצה קטנה של בני מושבים ומחלקת מגוייסים עירוניים מחיפה.
לפלוגה ג', בפיקודו של אורי יפה, גוייסו אנשים מהמושבות, המושבים והקיבוצים שבתחום נפות שרון וירקון.
לפלוגה ה', בפיקודו של אברהם נגב גוייסו אנשים מהמושבות והקיבוצים במרחב ראשון-לציון ורחובות. בין המגוייסים לפלוגה זו הייתה גם קבוצת עירונים קטנה, שאנשיה היו חניכי תנועת ה'נוער העובד' ו'השומר-הצעיר' וקבוצה של מגוייסים דתיים (חברי מ'הפועל-המזרחי' וחברי 'אגודת-ישראל'), שהיוו מחלקה דתית. רוב אנשי הפלוגה היו מבוגרים יותר מאנשי הפלוגות האחרות.
פלוגה ד', בפיקודו של בנימין גולדשטיין, ופלוגה ו', בפיקודו של ישראל ליברטובסקי היו פלוגות עירוניות: פלוגה ד' - פלוגת תל-אביב ופלוגה ו' - פלוגת ירושלים.
במרחבים הכפריים ובעיקר בקיבוצים היה הגיוס מהיר, עקב המחוייבות של הקיבוצים למיכסות שקבעו מוסדותיהם המרכזיים. הגיוס בערים, שהחל זמן מה לאחר הגיוס במרחבים הכפריים, היה קשה ואיטי יותר. בערים לא התקיימה אותה רמת האירגון ורמת המחוייבות להחלטת המוסדות שאיפיינה את הקיבוצים, והמסגרת החדשה לא הייתה מוכרת כאן.
לפלוגה ד', התל-אביבית, גוייסו מקרב תושבי העיר צעירים חברי ה'הגנה'. בין המגויסים הייתה גם קבוצה של בוגרי בית הספר החקלאי מקווה-ישראל.
לפלוגה ו', הירושלמית, גוייסו רוב הצעירים מהעיר ירושלים ומעט מהקיבוצים באזור. המתגייסים לפלוגה באו מרקע מגוון ביותר: סטודנטים, בוגרי גימנסיות, מתנדבים מהגדנ"ע, אחדים מבית"ר ואפילו מהאצ"ל, וסתם צעירים, בני כל העדות והפרברים.