הקמת גדודים - מהלך התארגנות
תהליך אירגונו של הפלמ"ח בגדודים התנהל בהדרגה בשנים 1944-1945, לאחר שמטה ה'הגנה' אישר את השינוי באוקטובר 1944.
תהליך אירגונו של הפלמ"ח בגדודים התנהל בהדרגה בשנים 1945-1944, לאחר שמטה ה'הגנה' אישר את השינוי באוקטובר 1944. חודשים אחדים קודם לכן, הקים מטה הפלמ"ח כניסיון מסגרת גדודית, שהורכבה מפלוגות ו', ז', בפיקודו של שמעון אבידן. במהלך הניסיון התגלו ליקויים שונים, אולם לקחיו עמדו לנגד עיני מטה הפלמ"ח בעת שהציג את הצעת השינוי לפני מיפקדת אירגון ה'הגנה'. לאחר קבלת האישור מה'הגנה', הוחל בסוף שנת 1944 במעבר למבנה הגדודי. שיקולי המטה באירגון הגדודים התייחסו לנתונים אחדים:
1. צרכי הביטחון הארציים.
2. הקירבה הגיאוגרפית שבין בסיסי החנייה של הפלוגות.
3. היכולת הכלכלית של היישובים החקלאיים לקלוט יחידות בתנאי עבודה ואימונים.
בשלב ראשון אורגנו הפלוגות בשלושה גדודים: הגדוד הראשון כלל את הפלוגות: א', ו', ז', שבסיסיהן היו בעמק-זבולון, עמק-יזרעאל המערבי וגוש חרוד. הגדוד השני כלל את הפלוגות: ב', ה', ח', שחנו בשרון, בשפלה ובהרי ירושלים. הגדוד השלישי כלל את הפלוגות: ג', ד', שהתמקמו בעמק-יזרעאל המזרחי, בעמק-הירדן ובגליל המזרחי.
לאחר כמחצית השנה, עם תום מלחמת העולם השנייה, ובעקבות הקמת פלוגות ט', י', י"א, נוסף גדוד רביעי (שנקרא גם גדוד המטה) והפלוגות שובצו מחדש, כדלהלן:
גדוד ראשון: פלוגות א', ד', ו' - בפיקודו של נחום שריג. מטה הגדוד שכן בקיבוץ הזורע (עם צירוף פלוגה ד', קיבל הגדוד אחריות גם לעמק בית-שאן ולעמק-יזרעאל המזרחי).
גדוד שני: פלוגות ב', ה', ח' - בפיקודו של אורי ברנר. מטה הגדוד שכן בקיבוץ גבעת-ברנר.
גדוד שלישי: פלוגות ג', ט', י"א - בפיקודו של אורי יפה. מטה הגדוד שכן בקיבוץ אשדות-יעקב (בעקבות השינוי במבנהו קיבל אחריות גם לאזור בקעת כינרת, צפת ועמק-החולה, ונגרעה ממנו האחריות לעמק-יזרעאל המזרחי).
גדוד רביעי: פלוגות ז', י' - בפיקודו של יעקב סלומון. ללא אחריות טריטוריאלית, מאחר שנכללו בו הכוחות המיוחדים בפלמ"ח ( פלי"ם, סיירות, מחלקת טייס, 'מסתערבים').
הפלמ"ח נותר במבנה זה עד ראשית מלחמת העצמאות ובשלביה הראשונים.
1. צרכי הביטחון הארציים.
2. הקירבה הגיאוגרפית שבין בסיסי החנייה של הפלוגות.
3. היכולת הכלכלית של היישובים החקלאיים לקלוט יחידות בתנאי עבודה ואימונים.
בשלב ראשון אורגנו הפלוגות בשלושה גדודים: הגדוד הראשון כלל את הפלוגות: א', ו', ז', שבסיסיהן היו בעמק-זבולון, עמק-יזרעאל המערבי וגוש חרוד. הגדוד השני כלל את הפלוגות: ב', ה', ח', שחנו בשרון, בשפלה ובהרי ירושלים. הגדוד השלישי כלל את הפלוגות: ג', ד', שהתמקמו בעמק-יזרעאל המזרחי, בעמק-הירדן ובגליל המזרחי.
לאחר כמחצית השנה, עם תום מלחמת העולם השנייה, ובעקבות הקמת פלוגות ט', י', י"א, נוסף גדוד רביעי (שנקרא גם גדוד המטה) והפלוגות שובצו מחדש, כדלהלן:
גדוד ראשון: פלוגות א', ד', ו' - בפיקודו של נחום שריג. מטה הגדוד שכן בקיבוץ הזורע (עם צירוף פלוגה ד', קיבל הגדוד אחריות גם לעמק בית-שאן ולעמק-יזרעאל המזרחי).
גדוד שני: פלוגות ב', ה', ח' - בפיקודו של אורי ברנר. מטה הגדוד שכן בקיבוץ גבעת-ברנר.
גדוד שלישי: פלוגות ג', ט', י"א - בפיקודו של אורי יפה. מטה הגדוד שכן בקיבוץ אשדות-יעקב (בעקבות השינוי במבנהו קיבל אחריות גם לאזור בקעת כינרת, צפת ועמק-החולה, ונגרעה ממנו האחריות לעמק-יזרעאל המזרחי).
גדוד רביעי: פלוגות ז', י' - בפיקודו של יעקב סלומון. ללא אחריות טריטוריאלית, מאחר שנכללו בו הכוחות המיוחדים בפלמ"ח ( פלי"ם, סיירות, מחלקת טייס, 'מסתערבים').
הפלמ"ח נותר במבנה זה עד ראשית מלחמת העצמאות ובשלביה הראשונים.