הקמת גדודים - המחלוקת
בשלהי קיץ 1944 הציג מטה הפלמ"ח לפני פיקוד ה'הגנה' את יוזמתו לשינוי מבני של ה'חטיבה': יוקמו ארבעה גדודים, שבכל אחד מהם שלוש פלוגות לפחות. הצורך בשינוי נומק במגמת הייעול. היוזמה נתקלה בהתנגדותו של יעקב דורי, רמטכ"ל ה'הגנה', שחשש מסירבול ומביזבוז.
בשלהי קיץ 1944 הציג מטה הפלמ"ח לפני פיקוד ה'הגנה' את יוזמתו לשינוי מבני של ה'חטיבה': יוקמו ארבעה גדודים, שבכל אחד מהם שלוש פלוגות לפחות. הצורך בשינוי נומק במגמת הייעול. היוזמה נתקלה בהתנגדותו של יעקב דורי, רמטכ"ל ה'הגנה', שחשש מסירבול ומביזבוז.
ועדה המורכבת מבכירי האירגון בראשות משה סנה הרמ"א (ראש המפקדה הארצית של ה'הגנה') הוסמכה לדון ולהכריע במחלוקת.
נימוקי השוללים:
א. מחתרתיות - פעולה במבנים גדולים עלולה לחשוף את הפעילות המחתרתית של הפלמ"ח.
ב. כושר פיקודי - בהיעדר ניסיון צבאי מספיק ותנאי הכשרה נאותים, חסרים בפלמ"ח מועמדים ראויים לתפקיד מפקדי גדודים.
ג. סירבול - דרגה פיקודית נוספת תאריך את צינורות הפיקוד ותגרום לסירבול ולאיבוד זמן. כמו כן תפגע בניידות של הפלוגות ובגמישות הפיקודית הדרושה למבצעיו של אירגון ה'הגנה'.
ד. תקציבית - עלות הפעלת המטות הגדודיים תגרום לחריגה מתקציב הפלמ"ח וה'הגנה'.
נימוקי המחייבים:
א. יעילות - הגידול הצפוי במספר פלוגות הפלמ"ח עלול להטיל עומס רב מדי על מטה החטיבה (הנדרש לטפל ב- 11 מטות). מגמת הייעול מחייבת הקמת מטות-משנה בין המטה לפלוגות.
ב. עצמאות מיבצעית - צפוי שבעימות עם הערבים או הבריטים תידרש פעולה במסגרות גדולות, בשטח נרחב ובעצמאות פיקודית, בייחוד במקרה של ניתוק בין חבלי הארץ השונים.
בתשובה לטענות השוללים:
א. שיפור כושר ההתמודדות יאפשר לחימה באוייב פרטיזני, סדיר למחצה או סדיר, בשיטת הגרילה או הלוחמה הסדורה - בהתאם לצורך.
ב. כושר פיקודי נדרש יוקנה למוכשרים מבין מפקדי הפלוגות בהדרגה, תוך מילוי תפקידם. תפקידי פיקוד חדשים יאפשרו קידום מפקדים זוטרים ויגבירו בתוכם את המוטיבציה.
ג. הסירבול יימנע באמצעות שיפור מערכת הקשר והגברת הסמכויות של מטות החטיבה והגדודים. הגמישות והניוד יישמרו בזכות כושרה החינוכי וליכודה של החטיבה, בצד הפעלת המרות.
ד. החריגה התקציבית לא תהיה חמורה כי הגידול בהוצאות הגדודיות יקוזז בהקטנת מטות הפלוגות.
בראשית אוקטובר 1944 הכריעה הוועדה בזכות השינוי. סנה, ששאף לניתוקו של הפלמ"ח מן המערך הטריטוריאלי של ה'הגנה', ראה בשינוי המוצע, המקנה סמכות יתר למפקדי הגדודים, מנוף למגמתו. הקמת הגדודים בעקבות ההחלטה הייתה צעד משמעותי בהתפתחותו המיבנית של הפלמ"ח ובקידום כושר לחימתו.
ועדה המורכבת מבכירי האירגון בראשות משה סנה הרמ"א (ראש המפקדה הארצית של ה'הגנה') הוסמכה לדון ולהכריע במחלוקת.
נימוקי השוללים:
א. מחתרתיות - פעולה במבנים גדולים עלולה לחשוף את הפעילות המחתרתית של הפלמ"ח.
ב. כושר פיקודי - בהיעדר ניסיון צבאי מספיק ותנאי הכשרה נאותים, חסרים בפלמ"ח מועמדים ראויים לתפקיד מפקדי גדודים.
ג. סירבול - דרגה פיקודית נוספת תאריך את צינורות הפיקוד ותגרום לסירבול ולאיבוד זמן. כמו כן תפגע בניידות של הפלוגות ובגמישות הפיקודית הדרושה למבצעיו של אירגון ה'הגנה'.
ד. תקציבית - עלות הפעלת המטות הגדודיים תגרום לחריגה מתקציב הפלמ"ח וה'הגנה'.
נימוקי המחייבים:
א. יעילות - הגידול הצפוי במספר פלוגות הפלמ"ח עלול להטיל עומס רב מדי על מטה החטיבה (הנדרש לטפל ב- 11 מטות). מגמת הייעול מחייבת הקמת מטות-משנה בין המטה לפלוגות.
ב. עצמאות מיבצעית - צפוי שבעימות עם הערבים או הבריטים תידרש פעולה במסגרות גדולות, בשטח נרחב ובעצמאות פיקודית, בייחוד במקרה של ניתוק בין חבלי הארץ השונים.
בתשובה לטענות השוללים:
א. שיפור כושר ההתמודדות יאפשר לחימה באוייב פרטיזני, סדיר למחצה או סדיר, בשיטת הגרילה או הלוחמה הסדורה - בהתאם לצורך.
ב. כושר פיקודי נדרש יוקנה למוכשרים מבין מפקדי הפלוגות בהדרגה, תוך מילוי תפקידם. תפקידי פיקוד חדשים יאפשרו קידום מפקדים זוטרים ויגבירו בתוכם את המוטיבציה.
ג. הסירבול יימנע באמצעות שיפור מערכת הקשר והגברת הסמכויות של מטות החטיבה והגדודים. הגמישות והניוד יישמרו בזכות כושרה החינוכי וליכודה של החטיבה, בצד הפעלת המרות.
ד. החריגה התקציבית לא תהיה חמורה כי הגידול בהוצאות הגדודיות יקוזז בהקטנת מטות הפלוגות.
בראשית אוקטובר 1944 הכריעה הוועדה בזכות השינוי. סנה, ששאף לניתוקו של הפלמ"ח מן המערך הטריטוריאלי של ה'הגנה', ראה בשינוי המוצע, המקנה סמכות יתר למפקדי הגדודים, מנוף למגמתו. הקמת הגדודים בעקבות ההחלטה הייתה צעד משמעותי בהתפתחותו המיבנית של הפלמ"ח ובקידום כושר לחימתו.