תגובת בן גוריון להודעת ההתפטרות

בתגובה להודעת ההתפטרות של סגן הרמטכ"ל וראש אגף המבצעים, פירסם בן-גוריון ב- 30 ביוני את תוכניתו כפקודה. תגובת הנגד של חברי המטה הייתה חמורה ביותר: ישראל גלילי, שהיה ראש המפקדה הארצית של ההגנה ועוזרו של בן-גוריון, ושמילא את תפקיד מרכז עבודת המטכ"ל בהעדר הרמטכ"ל, ועימו עוד שלושה אלופים, הגישו את התפטרותם. בן-גוריון הסכים להתפטרות גלילי והאלופים, שהיו, לדעתו, נגועים בזיקה מפלגתית צרה. רק את ייגאל ידין, ראש אגף המבצעים, שרחש לו הערכה רבה, ניסה לשווא להניא מהתפטרות. בישיבת הממשלה ב- 2 ביולי 1948, הודיע בן-גוריון על התפטרות הארבעה, בכנותו את המעשה: "מרד פוליטי". הוא האשים את מפ"ם בשליטה בלעדית על הפלמ"ח ובניהול מערכת הסתה כנגדו, ש"מרד האלופים" היה אחת מתוצאותיה. בעקבות אירועים אלה והצורך להיערך לסיום ההפוגה ולחידוש הקרבות, החליטה הממשלה למנות ועדת שרים בת חמישה חברים, שתחקור את המצב בצמרת הפיקוד ותמליץ על הצעדים הדרושים להסדרת נהלי העבודה במטכ"ל.
תחת איום בהתפטרות נוכח המסקנות של וועדת החמישה, קיבלה הממשלה את דרישותיו העיקריות של שר הביטחון. בן-גוריון הצליח לקדם את מגמותיו תודות לעיתוי - בתקופה משברית במהלך מלחמת העצמאות. פרשת המינויים אפשרה לו לכונן צבא ממלכתי אחיד וכפוף לשלטון מרכזי, שבו הייתה לו עצמו השפעה מכרעת.