הכשרות של תנועת הצופים

התנועה הוקמה בפסח שנת 1919 על ידי כמה אגודות נוער וספורט, ובהן אגודת "המשוטטים" ואגודת "הרצליה", שקיימו פעילויות על פי המתכונת של מייסד הצופים העולמיים (The Scouts) באדן פאואל. לראשות התנועה נבחר צבי נשרי. הקשר בין האגודות היה רופף אם בכלל ולא הייתה זו עדיין תנועה מגובשת לחלוטין במלוא מובן המילה.
בשנת 1925 הוקם השבט הראשון, "משוטטי בכרמל" בשכונת הדר בחיפה, על ידי ביה"ס הריאלי בחיפה ביוזמת אחד ממוריו - אריה כרוך (מי שעמד מאוחר יותר במשך שנים רבות בראש תנועת הצופים העבריים). כמו כן, הוא זה שטבע את שמו היוצא דופן של השבט.
באמצע שנות ה-30 היו, בחיפה, בתל אביב בירושלים,בראשון לציון,ובפרדס חנה שמונה שבטים:
· משוטטי בכרמל (חיפה) בראשות אריה כרוך,
· שבט שורק (ראשון לציון), שנקרא אז שבט צופי ראשון לציון,
· צופי הקהילה (תל אביב) בראשות יעקב שפירא,
· גוש צופים קשישים (תל אביב) בראשות יעקב גולדין,
· צופי הגימנסיה הרצליה בראשות ברוך בן יהודה,
· שבט מצדה, שליד הגימנסיה העברית ברחביה (ירושלים),
· שבט מודיעין, ליד "תיכון בית הכרם" בירושלים (לימים התיכון ליד האוניברסיטה).
· ושבט אלון בפרדס חנה בבית משפחת בן יעקב
בשנת 1939 הצטרפה לצופים העבריים עדת הצופים (הדתיים) שבראשות אשר ריבלין.
בשנות ה-40 שלחה התנועה את מיטב בוגריה לפלמ"ח. בזמן זה מרכז התנועה עוד היה בצפון הארץ והמתגייסים לפלמ"ח התאמנו בשטח "הריאלי" ומשוטטי בכרמל לקראת צירופם לארגון. כמו כן שלח היישוב את בוגריו לגרעינים ברחבי הארץ כדי ליצור התיישבות ועבודה עברית.
כתנועה הגדולה בקרב הנוער הלומד, התלבטה ביחס לגיוס הכשרותיה לפלמ"ח . בין ראשי התנועה היו שחששו כי הגיוס יפגע בשלמות ההכשרות. בהשפעת החלטות הנהגת מפא'י, החליטה התנועה לגייס לפלמ"ח רק שליש מחברי ההכשרה הבוגרת. בקיץ 1944 גייסה התנועה הכשרה נוספת.
עד 1948 התגייסו לפלמ"ח 6 הכשרות של ‘הצופים’.