הכשרות של הנוער העובד
היחס לגיוס מטעם התנועה לאחר הסכם ההכשרות.
הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, ב' בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם וזכויותיהם. התנועה היא תנועה בת של הסתדרות העובדים הכללית בארץ ישראל, וחלק מתנועת העבודה. בשנת 1959 התאחדה תנועת הנוער העובד עם התנועה המאוחדת וביחד הן נקראות הנוער העובד והלומד. הנוער העובד היווה את החלק הדומיננטי בתנועה המאוחדת ועל כן הנוער העובד והלומד נחשב המשך ישיר שלו.
התנועה הגדולה בתנועות-הנוער החלוציות, אשר קלטה רבים מהנערים העובדים למסגרתה, הייתה הראשונה שנענתה לתביעת גיוס ההכשרות. בכינוס התנועה בדצמבר 1942 הוחלט על התגייסות ההכשרות, ומייד לאחריו התגייסו ארבע ההכשרות הראשונות.
עד קיץ 1948 התגייסו 60 הכשרות של הנוער-העובד’, יותר מסך כל ההכשרות של יתר התנועות.
התנועה הגדולה בתנועות-הנוער החלוציות, אשר קלטה רבים מהנערים העובדים למסגרתה, הייתה הראשונה שנענתה לתביעת גיוס ההכשרות. בכינוס התנועה בדצמבר 1942 הוחלט על התגייסות ההכשרות, ומייד לאחריו התגייסו ארבע ההכשרות הראשונות.
עד קיץ 1948 התגייסו 60 הכשרות של הנוער-העובד’, יותר מסך כל ההכשרות של יתר התנועות.