לישכת ההדרכה ותפקודה

לשכת ההדרכה של אירגון ה'הגנה' שימשה כמקור הלימוד והסמכות הגבוהה, שבמסגרתה, אם גם לא תמיד מתוך הסכמה מלאה, גובשו התכנים המקצועיים של החשיבה הצבאית בפלמ"ח. ראוי לציין את קורסי המ"מים שהיו משותפים לכל יחידות ה'הגנה' ומילאו תפקיד מרכזי בפיתוח המעשי של תורת הלחימה ובהקנייתה לכל היחידות. בקורסים אלה רבה היתה תרומתם של משה פסטרנק (בר-תקווה), ייגאל ידין, יהושע גלוברמן, ישראל בר, רפאל לב, יוסף אבידר ואחרים. מעטים מהם רכשו את השכלתם והתנסותם המקצועית בבתי-ספר צבאיים ובשדות הקרב ברחבי העולם. רובם גיבשו את תפיסותיהם הצבאיות מתוך קריאה בספרות ובחוברות הדרכה, שתורגמו מהספרות הצבאית של הצבא האנגלי, הגרמני, הרוסי, הפולני והאוסטרי, ושיקפו בעיקר את הניסיון הצבאי שנצבר במלחמת העולם הראשונה. במקרים רבים בחרו המפקדים בתפיסה הצבאית בהתאם לארצות המוצא שלהם עצמם.
ככלל, הייתה השפעה ניכרת לרעיונות של צבא מיליציוני כגון "צבא המולדת" הבריטי או הגישה המיליציונית של הצבא השווייצרי.
מקור השפעה אחר, היו גילויים של לחימה עממית, בייחוד לחימה נגד שלטון דיקטטורי, או שלטון כיבוש, כפי שהיו במלחמת האזרחים בספרד ובמלחמת העולם השנייה ברוסיה, בפולין, ביוגוסלביה, ביוון וכדומה. בהשפעת מקור זה התגבשה והתבססה שיטת הלוחמה הזעירה.
לעומת אלה הושפע הפלמ"ח באופן שולי בלבד מתלמודם של הקצינים העבריים, שליחי ה'הגנה' ביחידות הצבא הבריטי, שביקשו למצות את הטוב והמועיל משיטות האימונים והאירגון של צבא סדיר וותיק בעל נסיון קרבי עשיר וליישמו בכוח העברי בארץ.