הסתננות שיירות רגליות דרך רצועת ניתוק הנגב

כשהתברר שהדרך לנגב נחסמה, הוחלט לבדוק אפשרות למעבר אנשים ברגל, במסלול דומה לנתיב השיירות מאפריל 1948. חמישה ימים לאחר הטלת המצור ב-15.6 בלילה, בדקו סיירי הגדוד השני מעבר הסתננות לנגבה. המסלול יצא מכאוכבה, חצה את כביש מג'דל – פלוג'ה כ-750 מ' מערבית למשטרת עיראק-סואידן ומשם לנגבה – מרחק הליכה של כ-4 ק"מ.
המסלול הזה נוצל להחזרת כוחות שנקלעו לצפון, להוצאת פלוגות לחופשה והחזרתן בתקופת ההפוגות ולהורדת חטיבת יפתח שהחליפה את חטיבת הנגב.
להובלת השיירות הרגליות, הוחזקו חוליות סיירים בנגבה ובכאוכבה. אורגנו אוטובוסים מת"א לנגבה וממנה לת"א וכן בין כאוכבה לדורות או רוחמה. לעתים התעכבו בנגבה שיירות שמנו 100 איש ויותר.
בהפוגה השנייה, לאחר שכאוכבה נכבשה בידי המצרים, הועברה הובלת השיירות מסיירי הגדוד השני לסיירי הגדוד השביעי. השיירות הגיעו מנגבה למשלט 130, המשלט המערבי בקו משלטי הגדוד השביעי בצפון הנגב. שינוי זה האריך את מסלול ההליכה ל-8 ק"מ. בדרך זו ירדה חטיבת יפתח שהחליפה את חטיבת הנגב באוגוסט 1948. חלק משיירות אלו כללו מאות אנשים ובסך הכול הסתננו דרך רצועת הניתוק כמה אלפים.