מבצע "אבק"

לאחר כשלון הניסיונות לפתוח דרך לנגב ולהבקיע בכוח עם שיירות אספקה, התקיימה ב- 18/8 ישיבה בהשתתפות דוד בן-גוריון, המטה הכללי ופיקוד חיל האוויר. בישיבה הוחלט על מבצע להטסה מסיבית של אספקה לנגב. חיל האוויר הודיע שבכוונתו להטיס 60-80 טון ללילה. היות ששדה התעופה בדורות לא איפשר הפעלת מטוסים גדולים. נבחר שטח בין רוחמה לשובל ותוך 5 ימים הכינה חטיבת הנגב מסלול נחיתה, באורך של כ-1180 מ' וברוחב של כ-35 מ'. חיל-האוויר אישר שהמסלול כשיר גם לקליטת מטוסי DC -4 בעלי ארבעה מנועים נושאי 30 טון. מסלול הנחיתה היה רצועה מיושרת על אדמת הלס של הנגב. נחיתת המטוסים הכבדים טחנה את הלס וכיסתה את המסלול בשכבת אבק בעומק של עשרות סנטימטרים. המבצע כונה "מבצע אבק" ושדה התעופה כונה בשם "אבק 1".
מיקומו של המסלול היה בעייתי, המסלול הוכן בקצה השטח המוחזק בידי חטיבת הנגב והיה תחת איום פוטנציאלי מכיוון אבו-ג'אבר. ננקטו צעדים לאבטחת המסלול: שמירת המסלול וסביבתו ביום ובלילה, הגנת נ.מ, וכיוצא בזה. המשימה הוטלה על הגדוד התשיעי שפרש כוח לקראת חשיכה והורידו עם שחר. כשירדה חטיבת יפתח לנגב, שונתה שיטת ההגנה על השדה ונתפסה שורת משלטים ממזרח ודרום לשדה. בחודש ספטמבר תקפו המצרים חלק ממשלטים אלו, ופרצו הקרבות באזור חרבת מחאז.
מאוחר יותר נפתח שדה נוסף השדה באזור עימארה ושם הוכן מסלול "אבק 2" הרחק מהאויב. מסלול "אבק 2" החל לפעול ב-10.10.48 וסיים את פעולתו 10 ימים מאוחר יותר עם פריצת הדרך לנגב.
מבצע "אבק" הצריך ארגון יעיל: במטכ"ל/אג"א מונה קצין מיוחד, הממונה על האספקה המוטסת לנגב. כבסיס ההטסה העיקרי נקבע שדה התעופה עקרון (תל-נוף) שהחל לפעול כבסיס תובלה ב-17.8. במבצע הופעלו 10 מטוסים: 2 מטוסים מסוג "סקיימסטר" (DC-4), 7 מטוסים מסוג "קומנדו" (C-46) ומטוס מסוג "דקוטה" (DC-3). המטוסים הופעלו בידי 15 צוותי אוויר שכללו 15 קברניטים, 12 טייסי משנה, 6 נוטים, 13 אלחוטנים ו-2 מהנדסים.
המבצע נמשך מה-23.8 ועד ה-21.10. בסך הכול בוצעו במסגרת המבצע 417 טיסות הובלה לנגב ומספר דומה מהנגב לשדה עקרון. הכמויות שהועברו, בשני חודשי המבצע: 2,495 טון מטען ו-5,098 נוסעים. בין סוגי המטען הבולטים יש למנות: כ-520 טון מזון, כ-500 טון דלקים ושמנים וכ-200 טון תחמושת ואספקה לבעלי חיים.