הקמת גדודים - מבנה הגדוד ותפקידיו

המסגרת הגדודית באה במקום המסגרת הפלוגתית, כגוף האירגוני הבסיסי המאגד את יחידות המשנה של ה'חטיבה'.
בפלמ"ח הוקמו ארבעה גדודים במרוצת מחציתה הראשונה של שנת 1945. המסגרת הגדודית באה במקום המסגרת הפלוגתית, כגוף האירגוני הבסיסי המאגד את יחידות המשנה של ה'חטיבה'. עם הקמת הגדודים חדל מטה הפלמ"ח לעסוק במישרין בפלוגות, וענייניהן נמסרו לטיפול המג"דים ומטותיהם. הגדודים נועדו באותה עת לשמש כמסגרת אירגונית בלבד. מבנה הגדוד כלל שתיים-שלוש פלוגות רגילות ומטה גדוד קטן. לא נכללו בו פלוגה מסייעת או אלמנטים של פלוגת מפקדה.
המג"דים קיימו קשר הדוק עם מטה הפלמ"ח, אם באורח אישי בענייני גדודיהם ואם בפגישות שבועיות בהן השתתפו כל המג"דים, שנועדו לדון בענייניה הכלליים של החטיבה. לרשות המג"דים הועמד תקציב קטן למימון צרכי הגדוד. תחום אחריותם כלל: אירגון אימוני יחידות הגדוד השונות, קיום מסגרות הכשרה במקצועות צבאיים בסיסיים, תיכנון מבצעים ואיסוף ידיעות על האוייב. אחת לכמה חודשים אורגן כנס מפקדים גדודי, בו השתתפו כל המ"כים, המ"מים וקציני המטה בגדוד. בכנסים נמסרו סיכומי פעולה, נקבעו תכניות לעתיד וניתן מידע ביטחוני-מדיני.
מינוי מפקדי הגדודים חייב הקמת מטות גדודים. מטות הגדודים שוכנו בקיבוצים והתקיימו על תקציב ה'הגנה', ששולם לאותם קיבוצים. חברי מטה הגדוד עבדו בקיבוצים לעיתים, במעט זמנם הפנוי. בכל מטה שירתו כ- 15 איש, ובראשם עמד סגן מג"ד - המדריך הגדודי, שהיה אחראי על תחומי ההדרכה, המודיעין והמבצעים. הוא מילא תפקיד חשוב בגיבוש הגדוד, בעיצוב רוח היחידה ובפיתוח רמתו הצבאית. המדריכים הגדודיים פיקחו על אימוני הפלוגות, המחלקות והכיתות, ואיתרו מועמדים מתאימים לקורסים השונים. הם נשלחו מפעם לפעם להדריך בקורסים המרכזיים של ה'הגנה', על-מנת ללמד ולהתעדכן בהתפתחויות שחלו בשיטות ההדרכה והאימונים של האירגון.
תפקידים נוספים במטה הגדוד: קצין אפסנאות, ששימש גם כגזבר והופקד על העניינים המינהלתיים של הגדוד, לרבות המגע הכלכלי עם היישובים בהם חנו יחידותיו; קצין הסברה, שעסק בנושאי חינוך והסברה; שליש - אחראי לנושא כוח-אדם; מזכיר שהיה אחראי לתיאומים ולנושאי פקידות שונים. מפעילי תחנת האלחוט הסודית הופקדו על הקשר עם מטה הפלמ"ח ומיפקדת ה'הגנה'.