הפיקוד והפיקוח על 'תנועת המרי העברי'
פעולות הפלמ"ח בתקופת 'תנועת המרי העברי' (אוקטובר 1945 - יולי 1946) נועדו במהותן לשרת את המאבק המדיני. כל הפעולות בוצעו בכפיפות למרות הדרגים הממונים: הדרג הצבאי - מטה ה'הגנה', והדרג המדיני - הנהלת-הסוכנות היהודית.
פעולות הפלמ"ח בתקופת 'תנועת המרי העברי' (אוקטובר 1945 - יולי 1946) נועדו במהותן לשרת את המאבק המדיני. כל הפעולות בוצעו בכפיפות למרות הדרגים הממונים: הדרג הצבאי - מטה ה'הגנה', והדרג המדיני - הנהלת-הסוכנות היהודית. מקור הסמכות למתן אישור לביצוע הפעולות השתנה פעמים אחדות במהלך התקופה.
בתחילה ניתנה הסמכות למיפקדה שכללה את בכירי מטה ה'הגנה': שאול אביגור, ישראל גלילי ומשה סנה, אשר פעלו בהנחייתו של יו"ר הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון. ההחלטה על הרחבת המאבק, שהתקבלה בהנהלת הסוכנות היהודית ובוועד הפועל הציוני המצומצם במהלך המחצית הראשונה של חודש דצמבר 1945, חייבה הקמת גוף אזרחי בעל אופי ציבורי-פוליטי, שיאשר תוכניות ויפקח על פעולות 'תנועת המרי העברי'.
בשלב הראשון (6 בדצמבר 1945) הועברה הסמכות לוועדה שמינתה הנהלת הסוכנות היהודית, וחבריה היו: בן-גוריון, סנה ומשה שפירא. תפקידי הוועדה היו: לאשר את התוכניות לפעולות 'תנועת המרי', לפקח על ביצוען ולקבל דיווח לאחריהן. עקב התרעומת הציבורית על היעדרותם מהוועדה של נציגי גופים שאינם מיוצגים בהנהלת הסוכנות היהודית, ולנוכח הרצון של ההנהגה הפוליטית לזכות בגיבוי ציבורי נרחב ככל האפשר, צורפו לוועדה נציגים נוספים, ממרבית הזרמים הפוליטיים ביישוב.
הוועדה המורחבת שהוקמה בסוף חודש ינואר 1946 מנתה שישה חברים, וכונתה "ועדת X". וועדה זו הוסמכה לאשר או לפסול הצעות לפעולות צבאיות, לאחר שגובשו במטה 'תנועת המרי' ובמטה ה'הגנה'. בראש הוועדה עמד הרב יהודה לייב פישמן (מיימון) נציג 'המזרחי'. חברי הוועדה היו: משה סנה, שכיהן אז כ'ראש המפקדה הארצית', פרץ ברנשטיין נציג 'הציונים הכלליים', לוי שקולניק (אשכול) נציג מפא"י, ישראל אידלסון (בר-יהודה) נציג 'התנועה לאחדות העבודה', ויעקב ריפתין נציג 'השומר-הצעיר'. דוד רמז, יו"ר הוועד הלאומי וחבר מפא"י, השתתף בישיבות מתוקף תפקידו אך לא הייתה לו זכות הצבעה. "ועדת X", לא הובאה בסוד פרטי המבצעים המתוכננים, אלא קיבלה תיאור כללי של מהות יעדי ההתקפה והיקף המבצעים.
בתחילה ניתנה הסמכות למיפקדה שכללה את בכירי מטה ה'הגנה': שאול אביגור, ישראל גלילי ומשה סנה, אשר פעלו בהנחייתו של יו"ר הסוכנות היהודית, דוד בן-גוריון. ההחלטה על הרחבת המאבק, שהתקבלה בהנהלת הסוכנות היהודית ובוועד הפועל הציוני המצומצם במהלך המחצית הראשונה של חודש דצמבר 1945, חייבה הקמת גוף אזרחי בעל אופי ציבורי-פוליטי, שיאשר תוכניות ויפקח על פעולות 'תנועת המרי העברי'.
בשלב הראשון (6 בדצמבר 1945) הועברה הסמכות לוועדה שמינתה הנהלת הסוכנות היהודית, וחבריה היו: בן-גוריון, סנה ומשה שפירא. תפקידי הוועדה היו: לאשר את התוכניות לפעולות 'תנועת המרי', לפקח על ביצוען ולקבל דיווח לאחריהן. עקב התרעומת הציבורית על היעדרותם מהוועדה של נציגי גופים שאינם מיוצגים בהנהלת הסוכנות היהודית, ולנוכח הרצון של ההנהגה הפוליטית לזכות בגיבוי ציבורי נרחב ככל האפשר, צורפו לוועדה נציגים נוספים, ממרבית הזרמים הפוליטיים ביישוב.
הוועדה המורחבת שהוקמה בסוף חודש ינואר 1946 מנתה שישה חברים, וכונתה "ועדת X". וועדה זו הוסמכה לאשר או לפסול הצעות לפעולות צבאיות, לאחר שגובשו במטה 'תנועת המרי' ובמטה ה'הגנה'. בראש הוועדה עמד הרב יהודה לייב פישמן (מיימון) נציג 'המזרחי'. חברי הוועדה היו: משה סנה, שכיהן אז כ'ראש המפקדה הארצית', פרץ ברנשטיין נציג 'הציונים הכלליים', לוי שקולניק (אשכול) נציג מפא"י, ישראל אידלסון (בר-יהודה) נציג 'התנועה לאחדות העבודה', ויעקב ריפתין נציג 'השומר-הצעיר'. דוד רמז, יו"ר הוועד הלאומי וחבר מפא"י, השתתף בישיבות מתוקף תפקידו אך לא הייתה לו זכות הצבעה. "ועדת X", לא הובאה בסוד פרטי המבצעים המתוכננים, אלא קיבלה תיאור כללי של מהות יעדי ההתקפה והיקף המבצעים.