תנועת המרי העברי
הפעולות האלימות מצד היישוב היהודי בארץ כנגד הבריטים, בתגובה להמשך מדיניות 'הספר הלבן', הוכתרו בשם: "תנועת המרי העברי". בתנועת המרי חברו יחדיו ה'הגנה', האצ"ל ולח"י. הפעולות נמשכו מאוקטובר 1945 (אף כי באופן רשמי התקיימה 'תנועת המרי' מחודש נובמבר) עד יולי 1946.
הפעולות האלימות מצד היישוב היהודי בארץ כנגד הבריטים, בתגובה להמשך מדיניות 'הספר הלבן', הוכתרו בשם: "תנועת המרי העברי". הפעולות נמשכו מאוקטובר 1945 (אף כי באופן רשמי התקיימה 'תנועת המרי' מחודש נובמבר) עד יולי 1946. מטרותיה הפוליטיות של 'תנועת המרי' היו להעביר מסר ברור לממשלה הבריטית בדבר כוונת הישוב להילחם על קיומו ועל עתידו המדיני, ולמשוך תשומת-לב מצד דעת-הקהל העולמית למאבק, במטרה לזכות באהדתה. במסגרת 'תנועת המרי' תואמו הפעולות הצבאיות שערכו ה'הגנה', האצ"ל והלח"י נגד מדיניות 'הספר הלבן' של בריטניה.
מיפקדת 'תנועת המרי' הורכבה מראשי שלושת האירגונים. משה סנה, 'ראש המפקדה הארצית' של ה'הגנה', היה הבכיר ביניהם. וועדה אזרחית, ציבורית-פוליטית, שכונתה "ועדת- X", פיקחה על פעולות 'תנועת המרי' ואישרה אותן. צורת המאבק ומשמעויותיו המדיניות עוררו פולמוס קשה בישוב. בעוד שבעלי הגישה המתונה דגלו במאבק צמוד ליעדי העלייה וההתיישבות, דרשו בעלי הגישה האקטיביסטית לנהל מאבק רצוף שיכוון בעיקר כנגד יעדים צבאיים בריטים.
רוב חברי הפלמ"ח הזדהו אמנם עם הגישה האקטיביסטית, אך הסתייגו משיתוף הפעולה עם האצ"ל והלח"י. מפקדי הפלמ"ח חששו מפני מתן הכשר לקיומם של האירגונים "הפורשים", שלא קיבלו את מרות המוסדות הפוליטיים המוסמכים והנבחרים של הישוב. ההסתייגות ומורת הרוח לא מנעו מהפלמ"ח, תחת פיקודו של יגאל אלון, למלא אחר הוראות הדרג הפוליטי. הפלמ"ח היה הגוף העיקרי שפעל מטעם ה'הגנה' במסגרת 'תנועת המרי'. יצחק שדה, שהיה בעבר מפקד הפלמ"ח, מונה באותה עת לתפקיד ממלא-מקום רמטכ"ל ה'הגנה', והיה למעשה מפקדה של 'תנועת- המרי'. שם הקוד הכללי שניתן למאבק היה "התוכנית לענייני יפת" ("יפת" = כינוי לבריטים). מטה הפלמ"ח היה יוזם הפעולות והתיכנון, והוא שהביאן לאישור מיפקדת 'תנועת המרי'. רוב הפעולות אושרו, ורק מקצתן בוטלו בשל התנגדות "ועדת-X", כגון: פגיעה בכלי רכב בריטים השבים מחיפושים אחר לוחמי פלמ"ח ואחרי מעפילים ונשק בהתיישבות העובדת.
חלק ממבצעי הפלמ"ח בתקופת 'תנועת המרי' נעשה בתחומי ההעפלה וההתיישבות, וחלקם האחר כוון כנגד יעדים משטרתיים ואסטרטגיים.
אחת הגדולות ביותר הייתה פעולת "ליל הגשרים". בתגובה לפעולה זו, ערכו הבריטים ב- 29 ביוני 1946 את מבצע "אגאתה" ("השבת השחורה"). המבצע נועד ללכוד את לוחמי הפלמ"ח, לאסור את הפיקוד הבכיר של ה'הגנה' ולעצור את ראשי הנהלת-הסוכנות היהודית והוועד-הלאומי. במבצע זה נאסרו כ- 200 חברי פלמ"ח, שהיוו כחמישית מלוחמי היחידה אשר השתתפו בפועל במבצעי 'תנועת המרי'. במטה הפלמ"ח, בקיבוץ מזרע, נתפסה כרטסת השמות של חברי הפלמ"ח, אך הבריטים לא הצליחו לפענחה במלואה.
תחת לחצו החריף של נשיא ההסתדרות הציונית, חיים וייצמן, הורתה "ועדת-X" על השעיית פעולות 'תנועת המרי'. ה'הגנה' קיבלה את הדין, אך לא כן נהגו האצ"ל והלח"י. ב- 22 ביולי פוצץ האצ"ל את מלון "המלך דוד", ובכך הגיע קיצה של 'תנועת המרי'.
מיפקדת 'תנועת המרי' הורכבה מראשי שלושת האירגונים. משה סנה, 'ראש המפקדה הארצית' של ה'הגנה', היה הבכיר ביניהם. וועדה אזרחית, ציבורית-פוליטית, שכונתה "ועדת- X", פיקחה על פעולות 'תנועת המרי' ואישרה אותן. צורת המאבק ומשמעויותיו המדיניות עוררו פולמוס קשה בישוב. בעוד שבעלי הגישה המתונה דגלו במאבק צמוד ליעדי העלייה וההתיישבות, דרשו בעלי הגישה האקטיביסטית לנהל מאבק רצוף שיכוון בעיקר כנגד יעדים צבאיים בריטים.
רוב חברי הפלמ"ח הזדהו אמנם עם הגישה האקטיביסטית, אך הסתייגו משיתוף הפעולה עם האצ"ל והלח"י. מפקדי הפלמ"ח חששו מפני מתן הכשר לקיומם של האירגונים "הפורשים", שלא קיבלו את מרות המוסדות הפוליטיים המוסמכים והנבחרים של הישוב. ההסתייגות ומורת הרוח לא מנעו מהפלמ"ח, תחת פיקודו של יגאל אלון, למלא אחר הוראות הדרג הפוליטי. הפלמ"ח היה הגוף העיקרי שפעל מטעם ה'הגנה' במסגרת 'תנועת המרי'. יצחק שדה, שהיה בעבר מפקד הפלמ"ח, מונה באותה עת לתפקיד ממלא-מקום רמטכ"ל ה'הגנה', והיה למעשה מפקדה של 'תנועת- המרי'. שם הקוד הכללי שניתן למאבק היה "התוכנית לענייני יפת" ("יפת" = כינוי לבריטים). מטה הפלמ"ח היה יוזם הפעולות והתיכנון, והוא שהביאן לאישור מיפקדת 'תנועת המרי'. רוב הפעולות אושרו, ורק מקצתן בוטלו בשל התנגדות "ועדת-X", כגון: פגיעה בכלי רכב בריטים השבים מחיפושים אחר לוחמי פלמ"ח ואחרי מעפילים ונשק בהתיישבות העובדת.
חלק ממבצעי הפלמ"ח בתקופת 'תנועת המרי' נעשה בתחומי ההעפלה וההתיישבות, וחלקם האחר כוון כנגד יעדים משטרתיים ואסטרטגיים.
אחת הגדולות ביותר הייתה פעולת "ליל הגשרים". בתגובה לפעולה זו, ערכו הבריטים ב- 29 ביוני 1946 את מבצע "אגאתה" ("השבת השחורה"). המבצע נועד ללכוד את לוחמי הפלמ"ח, לאסור את הפיקוד הבכיר של ה'הגנה' ולעצור את ראשי הנהלת-הסוכנות היהודית והוועד-הלאומי. במבצע זה נאסרו כ- 200 חברי פלמ"ח, שהיוו כחמישית מלוחמי היחידה אשר השתתפו בפועל במבצעי 'תנועת המרי'. במטה הפלמ"ח, בקיבוץ מזרע, נתפסה כרטסת השמות של חברי הפלמ"ח, אך הבריטים לא הצליחו לפענחה במלואה.
תחת לחצו החריף של נשיא ההסתדרות הציונית, חיים וייצמן, הורתה "ועדת-X" על השעיית פעולות 'תנועת המרי'. ה'הגנה' קיבלה את הדין, אך לא כן נהגו האצ"ל והלח"י. ב- 22 ביולי פוצץ האצ"ל את מלון "המלך דוד", ובכך הגיע קיצה של 'תנועת המרי'.