"השבת השחורה" - עצורי הפלמ"ח
במהלך "השבת השחורה" נאסרו רבים ממנהיגי הסוכנות-היהודית והוועד הלאומי, ונכלאו בלטרון. כן נעצרו כ- 2,700 איש, רובם חברי ההתיישבות העובדת.
מחנה המעצר בלטרון
ב- 29 ביוני 1946 פתחו הבריטים ב"מבצע אגאתה", מבצע מקיף נגד היישוב המאורגן וה'הגנה'. בפי היהודים נודע מועד זה בשם: "השבת השחורה".
מטה ה'הגנה' סבר כי כוחותיו מסוגלים להטריד ולהפריע לתיפקוד כוחות הביטחון הבריטים, אך מעולם לא התיימרו מפקדי ה'הגנה' להתעמת חזיתית עם הבריטים ואף לא שאפו להתנגשות כזו. לכן הורה מטה ה'הגנה' לפקודיו לנהוג בדרך ההתנגדות הפסיבית ולסרב לשתף פעולה עם הבריטים במהלך המבצע, אך להימנע בכל מחיר מתקריות אש. בהתאם להוראות סירבו האנשים להזדהות ורבים מהם נעצרו.
במהלך "השבת השחורה" נאסרו רבים ממנהיגי הסוכנות-היהודית והוועד הלאומי, ונכלאו בלטרון. כן נעצרו כ- 2,700 איש, רובם חברי ההתיישבות העובדת. תחילה הובאו העצורים באורח זמני לבתי המעצר בעתלית ובלטרון. לאחר יומיים-שלושה הועברו מרבית העצורים לארבעה מחנות מעצר שהוקמו ברפיח. עם העצורים נימנו למעלה ממאתיים לוחמי פלמ"ח, כחמישית מכוחו הלוחם הפעיל של הפלמ"ח (ה'חטיבה' כולה מנתה אז כ- 3,000 לוחמים).
מאסרם של כמה מאנשי הפלמ"ח נגרם עקב הקלת ראש ואי הקפדה על נקיטת אמצעי זהירות. אחדים ממפקדי הפלמ"ח שנאסרו הצליחו לחמוק ממחנות המעצר ולשוב לתפקידם, ביניהם קצין המינהלה של מטה הפלמ"ח, אליעזר שושני. הבכיר מקרב המפקדים שנעצרו היה יצחק רבין, סגן מפקד הגדוד הראשון, שנפצע זמן מה קודם לכן בתאונת אופנוע בעת ההכנות לפשיטה על משטרת ג'נין, והחלים בביתו, שם נעצר.
מטה ה'הגנה' סבר כי כוחותיו מסוגלים להטריד ולהפריע לתיפקוד כוחות הביטחון הבריטים, אך מעולם לא התיימרו מפקדי ה'הגנה' להתעמת חזיתית עם הבריטים ואף לא שאפו להתנגשות כזו. לכן הורה מטה ה'הגנה' לפקודיו לנהוג בדרך ההתנגדות הפסיבית ולסרב לשתף פעולה עם הבריטים במהלך המבצע, אך להימנע בכל מחיר מתקריות אש. בהתאם להוראות סירבו האנשים להזדהות ורבים מהם נעצרו.
במהלך "השבת השחורה" נאסרו רבים ממנהיגי הסוכנות-היהודית והוועד הלאומי, ונכלאו בלטרון. כן נעצרו כ- 2,700 איש, רובם חברי ההתיישבות העובדת. תחילה הובאו העצורים באורח זמני לבתי המעצר בעתלית ובלטרון. לאחר יומיים-שלושה הועברו מרבית העצורים לארבעה מחנות מעצר שהוקמו ברפיח. עם העצורים נימנו למעלה ממאתיים לוחמי פלמ"ח, כחמישית מכוחו הלוחם הפעיל של הפלמ"ח (ה'חטיבה' כולה מנתה אז כ- 3,000 לוחמים).
מאסרם של כמה מאנשי הפלמ"ח נגרם עקב הקלת ראש ואי הקפדה על נקיטת אמצעי זהירות. אחדים ממפקדי הפלמ"ח שנאסרו הצליחו לחמוק ממחנות המעצר ולשוב לתפקידם, ביניהם קצין המינהלה של מטה הפלמ"ח, אליעזר שושני. הבכיר מקרב המפקדים שנעצרו היה יצחק רבין, סגן מפקד הגדוד הראשון, שנפצע זמן מה קודם לכן בתאונת אופנוע בעת ההכנות לפשיטה על משטרת ג'נין, והחלים בביתו, שם נעצר.