"השבת השחורה" - היערכות הפלמ"ח בעקבותיה

יומיים לאחר "מבצע אגאתה" ("השבת השחורה") של הבריטים נגד היישוב המאורגן וה'הגנה' ב- 29 ביוני 1946, נפגשו ראשי מטה ה'הגנה' והחליטו להמשיך במאבק במלואו ולהוכיח לבריטים כי לא ירתיעו את 'תנועת המרי העברי'. לשם כך תוכננה סידרת התקפות חריפות. על הפלמ"ח הוטלה המשימה לפשוט על מחסני הצבא הבריטי בבת-גלים הסמוכה לחיפה, בהם אוחסן הנשק שהוחרם ביגור ולהחזירו, עם נשק בריטי נוסף, לרשות ה'הגנה'. האצ"ל והלח"י אמורים היו לחבל בבניינים בהם שכנו מוסדות השלטון הבריטי, במלון "המלך דוד" ובבניין "האחים דוד" בירושלים.
משימת הפלמ"ח בוטלה בעקבות החלטת "ועדת X", בלחצו של נשיא ההסתדרות הציונית, חיים וייצמן, להשעות את הפעילות הצבאית. (גם הלח"י לא ביצע את משימתו ואילו האצ"ל ביצע אותה לאחר השהייה קצרה). חברי הנהלת-הסוכנות היהודית שלא נעצרו, נועדו בפריס באוגוסט 1946 והחליטו להימנע מלחדש את הפעולות הצבאיות במסגרת 'תנועת המרי'.
בעקבות "השבת השחורה", הוסקו בפלמ"ח מסקנות לגבי העמקת המחתרתיות והגברת אמצעי ההסוואה. בסיסי יחידות הועברו מן הקיבוצים למושבים ולמושבות. מטה הפלמ"ח שהתגלה בקיבוץ מזרע, עקר לתל-אביב. מיסמכים הוצפנו, הוכנו תעודות זהות ורישיונות מזוייפים וארכיון מטה הפלמ"ח הועלה באש כדי שלא ייפול לידי הבריטים. במטות היחידות מרמת פלוגה ומעלה הוקמו מחלקות לפיקוח על ביטחון שדה, ובפעולות ההסברה עסקו בכללי מחתרת.
מעצרי "השבת השחורה" פגעו רק מעט בכושרה המבצעי של ה'הגנה'. ההתראה שנמסרה, הקצרה אמנם, איפשרה לראשי מטה ה'הגנה' ולמפקדים הבכירים בפלמ"ח להתחבא ולחמוק ממאסר. מפקדים אחדים נעצרו, אולם הם לא זוהו ושוחררו כעבור זמן קצר. ואולם, הנסיבות המדיניות שנוצרו בעקבות ''השבת השחורה'' כפו על הדרג הפוליטי להגביל את חופש הפעולה והתימרון שניתן ל'הגנה' ולפלמ"ח בתוכה, הן בבחירת יעדי ההתקפה, והן במספר המבצעים והיקפם. במערכת הפוליטית השתררה תחושה כי מוצתה תרומת המאבק החמוש לקידום מטרות הציונות ויש להעביר את הדגש לפעילות מדינית. הפוטנציאל הצבאי והניסיון שנצבר בפלמ"ח בחודשי המאבק החמוש לא באו עוד לידי ביטוי מלא, עד לפרוץ מלחמת העצמאות.