הקמת פלוגות הפלמ"ח באיטליה
הקמת פלוגות הפלמ"ח באירופה הייתה אחד הנדבכים בתוכנית המאבק נגד הבריטים שהגה דוד בן-גוריון, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, בנובמבר 1945.
הקמת פלוגות הפלמ"ח באירופה הייתה אחד הנדבכים בתוכנית המאבק נגד הבריטים שהגה דוד בן-גוריון, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, בנובמבר 1945. האחריות למימושה הוטלה על שלוחת אירגון ה'הגנה' באירופה, בראשותו של נחום שדמי. בן-גוריון הציע לכנות את הפלוגות - "מצ"ב" - משמרת צלחים בגולה, צלחים - כלומר: נחשונים בני עמינדב הצולחים ראשונים את המים, אולם הפלמ"חאים נטו לתת פירוש צנוע יותר לראשי התיבות - משמרת ציונית בגולה.
התוכנית כונתה 'עלייה ג''. היא התבססה על האמונה כי בפעולה מאומצת במשך כשנה ובסיוע כוחות פיקוד והדרכה מהארץ, ניתן יהיה לאמן כארבעת אלפים חיילים. מטרתה הייתה עלייה בלתי ליגאלית של מעפילים, שיוכשרו להילחם בנשק חם נגד הכוחות הבריטים בעת השתלטותם על האוניות או בעת הפריצה לחופי הארץ והנחיתה, תוך חבירה עם כוחות ה'הגנה' הממתינים בחוף. המסגרות שתוכננו להגשים את התוכנית היו בית-ספר ימי במרסיי, צרפת, אשר נועד להכשיר את אנשי הים שיובילו את האניות, ואחת-עשרה פלוגות פלמ"ח שיתארגנו ברחבי אירופה ויהוו את עיקר הכוח הלוחם. הפלוגות לא היו אמורות להימצא בכפיפות למטה הפלמ"ח, אך נועדו לפעול במתכונת הפלמ"ח, להתאמן בשיטות הלחימה של ה'חטיבה' וברוחה.
בקונגרס הציוני הכ"ב שהתקיים בבאזל, שוויץ, בדצמבר 1946, דנו ראשי מערכת הביטחון ביישוב בסוגיית הרחבת מפעל פלוגות הפלמ"ח באירופה. המתנגדים העלו טענות אחדות:
1. קשה להסתיר את הפעולה מעיני השלטונות, הנתונים בלחץ בריטי למניעת ההעפלה.
2. קיים מחסור בתקציב ובמדריכים.
3. 'המוסד לעליה ב'' העלה חששות מהכשלת מפעל ההעפלה כולו עקב פעילות צבאית יהודית על אדמה זרה.
4. יישום רעיון 'עלייה ג'' עלול לגרום לחשיפתם ואף לחיסולם של אנשי 'המוסד'.
טענות המתנגדים הכריעו את הכף ומנעו את הרחבת הפעילות להקמת פלוגות הפלמ"ח לגרמניה. בעקבות ההחלטה פוזרו שתי פלוגות נוספות, שכבר הוחל בהכנות להקמתן ובאימוניהן. בנסיבות אלה הוחלט על הפסקת פעילות פלוגת הפלמ"ח באיטליה והיא שוגרה לארץ במארס 1947, באוניית המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי".
התוכנית כונתה 'עלייה ג''. היא התבססה על האמונה כי בפעולה מאומצת במשך כשנה ובסיוע כוחות פיקוד והדרכה מהארץ, ניתן יהיה לאמן כארבעת אלפים חיילים. מטרתה הייתה עלייה בלתי ליגאלית של מעפילים, שיוכשרו להילחם בנשק חם נגד הכוחות הבריטים בעת השתלטותם על האוניות או בעת הפריצה לחופי הארץ והנחיתה, תוך חבירה עם כוחות ה'הגנה' הממתינים בחוף. המסגרות שתוכננו להגשים את התוכנית היו בית-ספר ימי במרסיי, צרפת, אשר נועד להכשיר את אנשי הים שיובילו את האניות, ואחת-עשרה פלוגות פלמ"ח שיתארגנו ברחבי אירופה ויהוו את עיקר הכוח הלוחם. הפלוגות לא היו אמורות להימצא בכפיפות למטה הפלמ"ח, אך נועדו לפעול במתכונת הפלמ"ח, להתאמן בשיטות הלחימה של ה'חטיבה' וברוחה.
בקונגרס הציוני הכ"ב שהתקיים בבאזל, שוויץ, בדצמבר 1946, דנו ראשי מערכת הביטחון ביישוב בסוגיית הרחבת מפעל פלוגות הפלמ"ח באירופה. המתנגדים העלו טענות אחדות:
1. קשה להסתיר את הפעולה מעיני השלטונות, הנתונים בלחץ בריטי למניעת ההעפלה.
2. קיים מחסור בתקציב ובמדריכים.
3. 'המוסד לעליה ב'' העלה חששות מהכשלת מפעל ההעפלה כולו עקב פעילות צבאית יהודית על אדמה זרה.
4. יישום רעיון 'עלייה ג'' עלול לגרום לחשיפתם ואף לחיסולם של אנשי 'המוסד'.
טענות המתנגדים הכריעו את הכף ומנעו את הרחבת הפעילות להקמת פלוגות הפלמ"ח לגרמניה. בעקבות ההחלטה פוזרו שתי פלוגות נוספות, שכבר הוחל בהכנות להקמתן ובאימוניהן. בנסיבות אלה הוחלט על הפסקת פעילות פלוגת הפלמ"ח באיטליה והיא שוגרה לארץ במארס 1947, באוניית המעפילים "שבתאי לוז'ינסקי".