הניסיון לשנות את הימנון הפלמ"ח לנשים

המנון הפלמ"ח (ז' גלעד), שנכתב בנוסחו הראשון והמוכר (התפרסם לראשונה בעלון מס' 5 אב-אלול תש"ב, כ"שיר הפלמ"ח") כמו רוב הפיזמונים והשירים בלשון רבים (זכר). בפירסום אחד שלו (עלון 25-24, מרס 1944), הופיע ההמנון תחת השם "זמר הפלוגות", ובו שונו כמה שורות. במקום "כל בחור וטוב לנשק / כל בחור על המשמר", נכתב: "כל בחור וטוב לנשק/בחורה על המשמר". במקום "אנו, אנו, הפלמ"ח" נכתב: "אנו ההולכים בסך".
נראה שהשינויים משקפים תקופה שבה נהגו ביתר קפדנות בעניין החשאיות ויתכן שגם ניכרת כאן מגמה לבטא את השותפות של החברות, שמספרן עלה מאוד בעקבות התחלת הגיוס של הכשרות תנועות הנוער. ואולם, ככל הנראה השינוי לא התקבל. בפרסומים מאוחרים יותר (כגון עלון מס' 75, אוקטובר 1948), חזר הנוסח הראשון והוא השגור עד היום.

אם מותר להסיק מסקנות מ"מסע" בין פיזמוני הפלמ"ח, הרי הן ברורות למדי. על אף מספרן הגדול של הנשים בפלמ"ח וחרף מאבקן המתמשך לשותפות מלאה ולמעמד שווה, נשאה החברה הפלמחאית אופי גברי מובהק, בה התפתחה אחוות גברים שלנשים לא היה בה חלק מלא.
דמות האישה בשירים אלה משקפת את משאת הלב, שהייתה שונה לחלוטין מן המציאות בשטח.
בכל השנים היו כותבי השירים או יוצריהם וכן גם המלחינים, גברים בלבד!