מטה הגדוד השני

במהלך שנת 1945 קובצו פלוגות הפלמ"ח בארבעה גדודים ארגוניים, שמנו כ- 750 איש, במטרה לארגנם כגדודים קרביים ללחימה טקטית סדירה. ואכן, במהלך המחצית הראשונה של מלחמת העצמאות הפכו הגדודים לקרביים-טקטיים. מרגע הקמתם חדל מטה הפלמ"ח לטפל במישרין בענייני הפלוגות, ואלה הועברו למג"דים ולמטה הגדודים.

הגדוד השני מנה 454 לוחמים שהתחלקו לפלוגות ב', ה', ו-ח', ומסתיו 1947 כלל גם את פלוגה י"ב בנגב. הפלוגות התמקמו במרחבי עמק חפר, השרון, ירושלים ושפלת הדרום. למפקדו של הגדוד מונה אורי ברנר, שהקים את מטה הגדוד. המטה פעל גם כממונה על ארגון ואימון "הרזרבה" הירושלמית של הפלמ"ח. בהמשך הזמן היו מפקדי הגדוד פנחס ויינשטיין, זאב גלזר, יצחק רבין ומשה נצר.


במטה שירת סגן-מג"ד – המדריך הגדודי, שהיה ממונה על ענייני ההדרכה, המודיעין והמבצעים. המדריכים הגדודיים השגיחו על אימוני הפלוגות, המחלקות והכיתות וקבעו את המועמדים המתאימים לקורסים השונים. המדריך הגדודי הראשון במטה הגדוד היה פנחס ויינשטיין (גדוד ב').

עוד שירתו במטה הגדוד: קצין אפסנאות, ששימש גם כגזבר והיה אחראי לקשר עם היישובים בהם חנו מחלקות הפלמ"ח, וקצין הסברה, שהיה אחראי לפעולה החינוכית ולהסברה בגדוד. המג"דים דאגו לארגון האימונים ולקיום בתי-ספר מקצועיים ואלמנטריים.

מדי שבוע נערכו פגישות מטה עם המג"דים וכן פגישות בין אנשי המטה ובין המג"ד בענייני גדודו.