ילקוט הכזבים
אחד מתוצריו התרבותיים המובהקים של הפלמ"ח הוא הספר ילקוט הכזבים, אשר נערך בידי שני יוצאי פלמ"ח - חיים חפר ודן בן אמוץ - ופורסם בשנת 1957.
אחד מתוצריו התרבותיים המובהקים של הפלמ"ח הוא הספר ילקוט הכזבים, אשר נערך בידי שני יוצאי פלמ"ח - חיים חפר ודן בן אמוץ - ופורסם בשנת 1957. השניים נעזרו באלופי הכזבים הפלמ"חאים - שאול ביבר, ירוחם כהן, חיים זינגר, מוסה פינקל ואחרים.
ספר זה כשמו כן הוא - קובץ של כזבים וסיפורי מעשיות. העורכים טורחים להסביר בהקדמה לספר את מקור השם למקבילו הערבי של המושג כזב - צ'יזב, שממנו נולד המונח 'צ’יזבט'.
22 שנה לאחר פירסום המהדורה הראשונה יצאה מהדורה מורחבת (בשנת 1979), ובה כ- 200 כזבים. על רוח הספר מעידים דברי ההקדמה של העורכים:
מי היה מאמין כי ספרון צנוע וחסר יומרות זה קשור (אם לא אחראי) במידה זו או אחרת להתאבדותה של מרילין מונרו, להתמוטטות הבורסה ב- 1953, להתמודדות בין פרס ורבין ולפרשיות עלומות אחרות ? מי היה מאמין כי ספר פעוט זה יתורגם ל- 14 שפות שונות (ביניהן סוואהילי, בורגונדי ואנשובי (אם לציין רק את הידועות שבהן) ?
ניתן להבין את רוח הדברים: סיפורי כזבים מגוחכים ומופרכים ביותר, כשעין אחת מגחכת תמיד על הגוזמאות. ספר זה מצליח להעביר ולו מקצת מההוויה המיוחדת של הפלמ"ח, ומהדפוס התרבותי של אנשיו, שחיים גורי כינהו 'תרבות המעגל': הישיבה סביב המדורה, השירים והצ’יזבטים החוזרים שוב ושוב ומספרים בהומור עוקצני על האימונים, על הפעולות והקרבות, או על החופשות, להבדיל; ובעיקר משקפים את היחסים המיוחדים שנרקמו ביחידה בין הלוחמים למפקדים ובינם לבין עצמם.
העובדה כי המהדורה הראשונה יצאה לאור קרוב לעשור לאחר פירוק הפלמ"ח וכי מהדורה מורחבת התפרסמה אחרי למעלה מ- 30 שנה מפירוק הפלמ"ח, מעידה על כוח חיותה של תרבות הפלמ"ח (לפחות של החלקים הססגוניים יותר שבה) ועל האופן שבו הוטמעה בתרבות הישראלית על ידי אנשים ששירתו בפלמ"ח והוסיפו למלא תפקיד פעיל כיוצרים שנים רבות לאחר פירוקו.
ספר זה כשמו כן הוא - קובץ של כזבים וסיפורי מעשיות. העורכים טורחים להסביר בהקדמה לספר את מקור השם למקבילו הערבי של המושג כזב - צ'יזב, שממנו נולד המונח 'צ’יזבט'.
22 שנה לאחר פירסום המהדורה הראשונה יצאה מהדורה מורחבת (בשנת 1979), ובה כ- 200 כזבים. על רוח הספר מעידים דברי ההקדמה של העורכים:
מי היה מאמין כי ספרון צנוע וחסר יומרות זה קשור (אם לא אחראי) במידה זו או אחרת להתאבדותה של מרילין מונרו, להתמוטטות הבורסה ב- 1953, להתמודדות בין פרס ורבין ולפרשיות עלומות אחרות ? מי היה מאמין כי ספר פעוט זה יתורגם ל- 14 שפות שונות (ביניהן סוואהילי, בורגונדי ואנשובי (אם לציין רק את הידועות שבהן) ?
ניתן להבין את רוח הדברים: סיפורי כזבים מגוחכים ומופרכים ביותר, כשעין אחת מגחכת תמיד על הגוזמאות. ספר זה מצליח להעביר ולו מקצת מההוויה המיוחדת של הפלמ"ח, ומהדפוס התרבותי של אנשיו, שחיים גורי כינהו 'תרבות המעגל': הישיבה סביב המדורה, השירים והצ’יזבטים החוזרים שוב ושוב ומספרים בהומור עוקצני על האימונים, על הפעולות והקרבות, או על החופשות, להבדיל; ובעיקר משקפים את היחסים המיוחדים שנרקמו ביחידה בין הלוחמים למפקדים ובינם לבין עצמם.
העובדה כי המהדורה הראשונה יצאה לאור קרוב לעשור לאחר פירוק הפלמ"ח וכי מהדורה מורחבת התפרסמה אחרי למעלה מ- 30 שנה מפירוק הפלמ"ח, מעידה על כוח חיותה של תרבות הפלמ"ח (לפחות של החלקים הססגוניים יותר שבה) ועל האופן שבו הוטמעה בתרבות הישראלית על ידי אנשים ששירתו בפלמ"ח והוסיפו למלא תפקיד פעיל כיוצרים שנים רבות לאחר פירוקו.