גיוס נוער שכונות
פעולת הגיוס הסתמכה באופן פורמלי על צו של מוסדות היישוב מדצמבר 1942, שהטיל חובת גיוס על הנוער העובד מגיל 17 ומעלה. באותה תקופה מנה הפלמ"ח כאלף איש בלבד.
משלהי 1942 עד 1944 גייס הפלמ"ח, במגמה להרחיב את שורותיו, בני נוער בגילאי 16-17 חלק ניכר מהם בני עדות המזרח - משכונות עוני ומפרברי הערים. רובם הגיע מחיפה, מירושלים ומתל-אביב. פעולת הגיוס הסתמכה באופן פורמלי על צו של מוסדות היישוב מדצמבר 1942, שהטיל חובת גיוס על הנוער העובד מגיל 17 ומעלה. באותה תקופה מנה הפלמ"ח כאלף איש בלבד. תחושה של דשדוש במקום העיבה על המשך התפתחותה של היחידה, לנוכח מיעוט המתגייסים והמחלוקת הציבורית סביב הגיוס לצבא הבריטי או לפלמ"ח.
מטה הפלמ"ח החליט על גיוס בני נוער מהשכונות בהשפעתו של ישראל גלילי. לרבים מהוותיקים גרמה ההחלטה למשבר. קליטת נוער השכונות ב'חטיבה' חוללה מפנה מסויים בהגדרת המסגרת, שעד אז הייתה מורכבת מחברים מעטים, נאמנים ונבחרים. גיוס זה היה אחד הביטויים לתמורה באופיו הצבאי של הפלמ"ח: מתוקף הנסיבות פינתה התפיסה הדוגלת בהפעלת כוחות מצומצמים לתפקידים מיוחדים את מקומה לתפיסה הנגדית, הגורסת כינון צבא מיליציוני רחב היקף הכולל בתוכו לוחמים בעלי רמות מגוונות. בשלבי שירותם הראשונים לא תרמו ה"צנחנים" - הכינוי השגור למתגייסים מהשכונות - לשיפור איכותו של הפלמ"ח, אבל השלימו אותו מבחינה כמותית, ובעיתוי הנדון היה הדבר גורם חיוני להמשך קיומו.
פעילות הגיוס נחלקה לשלושה שלבים: א. איתור המועמדים הפוטנציאלים ושיכנועם להתגייס. ב. צירופם בהרכבים משתנים (בודדים, קבוצה קטנה, פסיפס של קבוצות ממקומות שונים) ליחידות הפלמ"ח. ג. התמודדות יומיומית עם משימת שילובם המלא.
מאות בני נוער הגיעו לפלמ"ח במסגרת מפעל זה, שעד מהרה הודגש בו יותר המאמץ החינוכי לערכי חלוציות והגשמה על-פני היבטיו הצבאיים-מקצועיים. מרביתם של המתגייסים נטשו כעבור פרק זמן קצר מסיבות שונות. ניתן להעריך את מספר הנותרים ב- 100 עד 200 איש. הגידול הכמותי סייע לתיגבור הפלוגות הקיימות ולייסוד שתי פלוגות חדשות: ז', ח'. בכדי להקל על קשיי הקליטה, הוקם בראשית 1944 מחנה 'קלט' בקיבוץ איילת השחר, שנועד להכין את המגוייסים לקראת שילובם בפלוגות הפלמ"ח.
ההתנסות של חברי הפלמ"ח בקליטת "הצנחנים", על לבטיה ומכאוביה, תרמה ליצירת יתר מודעות ורגישות, שהקלו בבוא הזמן על תהליך הקליטה של ההכשרות. הבנת חשיבותם של גילויי פתיחות בקליטת מגוייסים חדשים בעלי השקפות עולם שונות, סייעה בהמשך אף לקליטת הגח"ל (גיוס חוץ-לארץ) לפלמ"ח בימי מלחמת העצמאות.
גיוס נוער השכונות לפלמ"ח היה ניסיון כן ורציני לצרף לחטיבה בני נוער משכבות אוכלוסיה שהיו רחוקות ממנה מבחינת השקפת עולמן ומציאות חייהן. למרות היקפו המצומצם, היה לגיוס ערך משמעותי בעיקר בתחום החברתי. הוא הוכיח את יכולתה של החטיבה לצרף לשורותיה נוער נטול רקע חלוצי ולהופכו לחלק ממנה. אלה שעברו בהצלחה את מסלול הקליטה בפלמ"ח, מצאו בחטיבה את ביתם ונטמעו בה. מפקדי הפלמ"ח ייחסו ערך רב לניסיון הזה, בגלל תרומתו לגיבוש הדימוי העממי והפתיחות של הפלמ"ח לכלל שכבות האוכלוסיה.
מטה הפלמ"ח החליט על גיוס בני נוער מהשכונות בהשפעתו של ישראל גלילי. לרבים מהוותיקים גרמה ההחלטה למשבר. קליטת נוער השכונות ב'חטיבה' חוללה מפנה מסויים בהגדרת המסגרת, שעד אז הייתה מורכבת מחברים מעטים, נאמנים ונבחרים. גיוס זה היה אחד הביטויים לתמורה באופיו הצבאי של הפלמ"ח: מתוקף הנסיבות פינתה התפיסה הדוגלת בהפעלת כוחות מצומצמים לתפקידים מיוחדים את מקומה לתפיסה הנגדית, הגורסת כינון צבא מיליציוני רחב היקף הכולל בתוכו לוחמים בעלי רמות מגוונות. בשלבי שירותם הראשונים לא תרמו ה"צנחנים" - הכינוי השגור למתגייסים מהשכונות - לשיפור איכותו של הפלמ"ח, אבל השלימו אותו מבחינה כמותית, ובעיתוי הנדון היה הדבר גורם חיוני להמשך קיומו.
פעילות הגיוס נחלקה לשלושה שלבים: א. איתור המועמדים הפוטנציאלים ושיכנועם להתגייס. ב. צירופם בהרכבים משתנים (בודדים, קבוצה קטנה, פסיפס של קבוצות ממקומות שונים) ליחידות הפלמ"ח. ג. התמודדות יומיומית עם משימת שילובם המלא.
מאות בני נוער הגיעו לפלמ"ח במסגרת מפעל זה, שעד מהרה הודגש בו יותר המאמץ החינוכי לערכי חלוציות והגשמה על-פני היבטיו הצבאיים-מקצועיים. מרביתם של המתגייסים נטשו כעבור פרק זמן קצר מסיבות שונות. ניתן להעריך את מספר הנותרים ב- 100 עד 200 איש. הגידול הכמותי סייע לתיגבור הפלוגות הקיימות ולייסוד שתי פלוגות חדשות: ז', ח'. בכדי להקל על קשיי הקליטה, הוקם בראשית 1944 מחנה 'קלט' בקיבוץ איילת השחר, שנועד להכין את המגוייסים לקראת שילובם בפלוגות הפלמ"ח.
ההתנסות של חברי הפלמ"ח בקליטת "הצנחנים", על לבטיה ומכאוביה, תרמה ליצירת יתר מודעות ורגישות, שהקלו בבוא הזמן על תהליך הקליטה של ההכשרות. הבנת חשיבותם של גילויי פתיחות בקליטת מגוייסים חדשים בעלי השקפות עולם שונות, סייעה בהמשך אף לקליטת הגח"ל (גיוס חוץ-לארץ) לפלמ"ח בימי מלחמת העצמאות.
גיוס נוער השכונות לפלמ"ח היה ניסיון כן ורציני לצרף לחטיבה בני נוער משכבות אוכלוסיה שהיו רחוקות ממנה מבחינת השקפת עולמן ומציאות חייהן. למרות היקפו המצומצם, היה לגיוס ערך משמעותי בעיקר בתחום החברתי. הוא הוכיח את יכולתה של החטיבה לצרף לשורותיה נוער נטול רקע חלוצי ולהופכו לחלק ממנה. אלה שעברו בהצלחה את מסלול הקליטה בפלמ"ח, מצאו בחטיבה את ביתם ונטמעו בה. מפקדי הפלמ"ח ייחסו ערך רב לניסיון הזה, בגלל תרומתו לגיבוש הדימוי העממי והפתיחות של הפלמ"ח לכלל שכבות האוכלוסיה.