ההתקפה על טירת צבי

באמצע פברואר 48 ניסתה יחידה של 'צבא ההצלה' לכבוש את קיבוץ טירת-צבי בדרום עמק בית-שאן.
הכוח התוקף עשה דרכו מבסיסיו בסמרייה והגיע אל נקודות ההיערכות שלו. בחצות ליל 15-16.2.48 פוצצו חבלנים ערביים את הגשרים בדרכים המובילות לכיוון טירת-צבי, וזאת כדי למנוע הגעת תגבורות. כעבור שעתיים הותקפו באש היישובים שדה-אליהו ועין-הנציב, במגמת הטעייה. בשעה 03:00 הזהיר הש"י של ה'הגנה' את מפקד טירת-צבי באמצעות איתות-אור בדבר התארגנות הערבים להתקפה, ומיד הוצאו כל המגינים לעמדות לקדם את פני התוקפים.
הכוח התוקף נערך עם כוח רתק, שהציב מרגמות ומקלעים סביב הקיבוץ פרט לצד דרום, ועם הכוח ההולם שמנה ארבע פלוגות, בסך-הכל 500-600 לוחמים, ופעל מכל הכיוונים.
סמוך ל- 04:00 החלה ההתקפה על הקיבוץ, הירי נמשך כשעה, מכיוונים שונים. תוכנית האוייב הייתה לרתק מצד מערב תוך ניסיון לפרוץ לתוך הקיבוץ מדרום וממזרח. לקראת שחר, בגשם שוטף, פתחו הערבים בהסתערות כללית מכל הכיוונים, כאשר המגינים יורים אש מדוייקת מהעמדות. ההתקפה העיקרית בוצעה ממערב והתוקפים, שהתקשו לנוע בבוץ, הגיעו למרחק של 100 מ' מהגדר. המקלע שהפעילו המגינים גרם לתוקפים אבידות והם החלו לסגת.
בשלב זה הופיעה מחלקת לוחמים כתגבורת למגינים מכיוון צפון-מערב, תקפה מן האגף את כוח החיפוי הערבי בתל אל-פרג' ושיתקה אותו.
ב- 07:30 החלה נסיגה בלתי מסודרת של התוקפים. יחידת חבלנים ערבים, שניסתה לחדור לקיבוץ, הונסה כשהיא משאירה אחריה מספר הרוגים. עמדת מקלעים ערבית הושמדה בפגז של מרגמה שנורה מהקיבוץ.
חיילים מהצבא הבריטי הגיעו למקום ושהו באזור במשך שעות אחר-הצהריים, תוך הפניית דרישה לערבים לפנות את עמדותיהם. היה בכך מוצא של כבוד לערבים שאבידותיהם היו כ- 60 הרוגים ופצועים רבים. ממגיני הקיבוץ נהרג חבר אחד.


שאלות:
לא ברור האם החי"ש מט"צ ושד"א תקפו לפני או בזמן התקפת הערבים? מי הפתיע את הרתק הערבי ממערב? מדוע המחלקות מבהש"ט ות"ע "חשו" רגלית לעזרה? מי פיקד על כל הכוחות, האם היה תיאום
ביניהם?
הסיבות לכישלון התוקפים:
* העדר כושר הסתערות של אנשיו.
* כוח-האש של המגינים גרם לאויב אבידות כבדות.
* הופעת כוחות ניידים של המגינים בעורף האויב - אילצוהו לסגת.
* הגשם והבוץ היקשו על תנועת התוקפים.